Aptivus הוא תרופה נוגדת HIV. הוא שייך לקבוצת תרופות ל-HIV הנקראות מעכבי פרוטאז. Aptivus מונע מתאים שהודבקו ב-HIV מלייצר נגיפים חדשים ובכך מוריד את רמת הנגיף בדם.
יש להשתמש ב Aptivus- בשילוב עם (Norvir (ritonavir ולפחות עוד שתי תרופות נוגדות HIV.
Aptivus, המיוצר על-ידי Boehringer Ingelheim, אושר לשימוש לטיפול ב-HIV על ידי ה- FDA ביוני 2005. Aptivus/ritonavir מאושר כתרופת קו שני ומיועדת לנשאים שפתחו עמידות לשילוב תרופות קודם. התרופה איננה מאושרת עבור אנשים החיים עם HIV שמתחילים לראשונה בטיפול נוגד HIV (למעט במקרים של הדבקה בזן של HIV העמיד למעכבי פרוטאז).
מה ידוע לגבי Aptivus?
מבנהו של aptivus שונה מזה של מעכבי פרוטאז אחרים, והוא פעיל כנגד זנים של הווירוס שהינם עמידים בפני יתר מעכבי הפרוטאז הנמצאים כיום בשימוש.
המינון הנכון של aptivus הינו 500 מ"ג פעמיים ביום (שתי טבליות של 250 מ"ג פעמיים ביום). על-מנת לשמור על רמה גבוהה של aptivus בדם, דבר החשוב ביותר לפעולת התרופה, יש לשלב את ה aptivus עם מינון נמוך (200 מ"ג פעמיים ביום) של ritonavir.
יש לקחת Aptivus/ritonavir עם האוכל, עדיף עם ארוחה שלמה ומזינה, על מנת להבטיח ספיגה מיטבית של התרופה בדם.
מחקרים קליניים הוכיחו את יעילות התרופה במטופלים שפתחו עמידות למעכבי פרוטאז ותיקים יותר.
בהמלצות הטיפול של משרד הבריאות האמריקאי, aptivus מומלצת לנשאים שטופלו בתרופות ופתחו עמידות למעכבי פרוטאז אחרים. היא אינה מומלצת כמעכב פרוטאז ראשון עבור נשאים המתחילים בטיפול כנגד HIV.
aptivus/ritonavir פועל בצורה המיטבית כאשר הוא משולב עם תרופות נוגדות HIV שאליהן הווירוס עודנו רגיש. אולם, דבר זה עשוי להיות מאתגר עבור אנשים החיים עם HIV שכבר ניסו ונכשלו בטיפול בשילובי תרופות נוגדי HIV אחרים. בדיקות עמידות כנגד תרופות, עשויות להועיל מאוד בבירור השאלה, לאלו תרופות נוגדות HIV הווירוס עדיין צפוי להגיב. בדיקות עמידות כנגד תרופות מומלצות בטרם החלטה על שילוב תרופות הכולל aptivus/ritonavir. במחקרים קליניים, Aptivus/ritonavir פעל בצורה הטובה ביותר כאשר שולב עם Fuzeon, בעיקר אצל אנשים שלא טופלו ב-Fuzeon בעבר.
Aptivus/ritonavir איננו מאושר לשימוש בילדים החיים עם HIV.
מה באשר לתגובות בין-תרופתיות?
בגלל האופנים שבהם Aptivus ו-ritonavir מפורקים בגוף, הם עשויים להגיב עם מספר רב של תרופות אחרות המשמשות לטיפול ב-HIV, בסיבוכים הקשורים ל-AIDS, ובמחלות אחרות. Aptivus/ritonavir עלול לגרום לרמותיהם של תרופות אחרות בדם להיעשות נמוכות מדי (מה שיפחית את יעילותן) או גבוהות מדי (מה שיגביר את הסיכוי לתופעות לוואי). כמו-כן, תרופות אחרות עשויות להעלות מדי או להוריד מדי את רמתו של Aptivus/ritonavir בדם.
ספרו לרופאים ולרוקחים שלכם על כל התרופות אותן אתם נוטלים, כולל תרופות הנרכשות ללא מרשם רופא ותרופות טבעיות או צמחיות. כאשר אתם נפגשים עם רופא, הביאו את כל התרופות שלכם, או ערכו רשימה של שמות התרופות, המינון והתדירות שבהן אתם נוטלים כל תרופה. הרופא יוכל להגיד לכם אם תצטרכו לשנות את המינונים של תרופות כלשהן.
לאורך הטיפול ב- Aptivus/ritonavir, אין ליטול את התרופות הבאות:
התוויה – צרבת שם מסחרי ישראלי- Propulsid שם גנרי - cisapride
התוויה – מיגרנה שם מסחרי ישראלי – Cafergot, Temigran שם גנרי – ergotamine
התוויה – יתר לחץ דם ומחלות לב שם מסחרי ישראלי – Tambocor, Procor, Amiodacore, Rythmex, Profex, Quiniduran, Quinidine, Sulfate שם גנרי – flecainide, Quinidine, bepridil, amiodarone פropafenone
התוויה – סטטינים להורדת כולסטרול שם מסחרי ישראלי – Simvastatin, Simvacor, Simovil שם גנרי – simvastatin, lovastatin
התוויה – תרופות פסיכיאטריות שם מסחרי ישראלי –Orap שם גנרי – pimozide
התוויה – תרופות לשינה והרגעה שם מסחרי ישראלי – Halcion, Dormicum, Midolam שם גנרי – triazolam, midazolam
התוויה – תכשיר טבעי כנגד דיכאון. מוריד מאוד את רמת ה Norvir שם גנרי – St. John's Wort
Aptivus/ritonavir עשוי להוריד מאוד את רמותיהם של מעכבי פרוטאז אחרים – כולל Agenerase (amprenavir), Lexiva (fosamprenavir), Kaletra (lopinavir) ו-(Invirase (saquinavir בדם. כיום מומלץ שלא ליטול Aptivus/ritonavir יחד עם עוד מעכבי פרוטאז, עד אשר יושלמו מחקרים מספקים בנושאי מינון ותגובות בין-תרופתיות.
Aptivus/ritonavir יכול להגיב עם NRTIs נוגדי HIV. Aptivus/ritonavir מוריד רמות (Ziagen (abacavir בגוף ב-40%, ורמות (Retrovir (AZT ב-35%. יתכן שיהיה צורך להגדיל את מינוני ה-Ziagen או ה-Retrovir, אם הם משולבים עם Aptivus/ritonavir. עם זאת, מעולם לא הוצעו הצעות למינון. Aptivus/ritonavir יכול גם להוריד רמות של (Videx/Videx EC (didanosine בדם, יש ליטול Aptivus/ritonavir לפחות שעתיים לפני או שעתיים אחרי נטילת Videx/Videx EC.
Aptivus/ritonavir יכול להגיב עם מספר תרופות המשמשות לטיפול בפטרת הפה (candiasis) ובזיהומים פטרייתיים אחרים. (Diflucan (fluconazole יכול להעלות רמות aptivus בדם (מינון יומי כולל של Diflucan לא יעלה על 200 מ"ג). Aptivus/ritonavir יכול להעלות רמות (Sporanox (itraconazole או Nizoral (ketoconazole) בדם (מינון יומי כולל של Sporanox או Nizoral לא יעלה על 200 מ"ג). יתכן גם כי Aptivus/ritonavir מעלה או מוריד רמות (Vfend (voriconazole בדם.
Aptivus/ritonavir יכול להגיב עם מספר תרופות המשמשות לטיפול ב-שחפת,MAC וזיהומים בקטריאליים אחרים. Aptivus/ritonavir מעלה רמות (Klacid (clarithromycin בזרם הדם. כמו-כן, Klacid מעלה רמות Aptivus בזרם הדם. אין צורך להפחית את המינון של Klacid, אם כי יתכן ויהיה צורך בכך אצל אנשים עם פעילות כלייתית חריגה. Aptivus/ritonavir יכול גם להעלות רמות (Mycobutin (rifabutin בזרם הדם. במידה וMycobutin ו- Aptivus/ritonavir ניטלים באותו זמן, מומלץ להפחית את מינון ה-Mycobutin ל-150 מ"ג פעם ביומיים.
Aptivus/ritonavir עשוי להגיב עם חסמי תעלות סידן, תרופות המשמשות לטיפול במחלות לב. טרם נעשו מחקרים של Aptivus/ritonavir בשילוב עם חסמי תעלות סידן. על מטפלים לנהוג בזהירות בעת מתן טיפול במעבי תעלות סידן ביחד עם Aptivus/ritonavir. בשום אופן אין לשלב Aptivus/ritonavir עם (Vascor (bepridil שכעת אינו משווק בישראל.
Aptivus/ritonavir עשוי להעלות רמות (Deprexan (desipramine, תרופה המשמשת לטיפול בדיכאון. יתכן ויהיה צורך להפחית את מינון ה-Deprexan.
(Flagyl (metronidazole משמש לטיפול בסוגים מסויימים של זיהומים טפיליים. אין לשתות אלכוהול – או ליטול תרופות המכילות אלכוהול (כגון Aptivus/ritonavir) – בעת נטילת Flagyl. השילוב של Flagyl ואלכוהול יכול לגרום למחלה קשה. באותו אופן, לאנשים החיים עם HIV שנוטלים Aptivus/ritonavir - אסור ליטול Flagyl. (אזהרה זו אינה תקפה לפורמולציה החדשה).
תרופות להורדת כולסטרול, הידועות גם בשם "סטטינים", יכולות להגיב עם Aptivus/ritonavir. קיימים שני סטטינים שאין ליטול אותם יחד עם Aptivus/ritonavir (: Simovil (simvastatin) ו-Mevacor (lovastatin). רמותיהן של שתי התרופות הנ"ל בדם עשויות לעלות מאוד כאשר הן משולבות עם Aptivus/ritonavir, מה שמגביר את הסיכוי לתופעות לוואי. שני הסטטינים שנחשבים לבטוחים ביותר לשימוש בשילוב עם Aptivus/ritonavir הינם Pravachol (pravastatin) ו-Lescol (fluvastatin). ניתן ליטול Aptivus/ritonavir עם Lipitor (atorvastatin) אם כי Aptivus/ritonavir עשוי להעלות את רמותיה של תרופה זו בזרם הדם. אם Lipitor נרשם על-ידי רופא, עדיף להתחיל את הטיפול עם המינון המינימאלי האפשרי של התרופה, ואחר כך להעלות את המינון בהדרגה אם יש צורך בכך. רק מעט ידוע על על הסטטין החדש ביותר, Crestor (rosuvastatin), בשילוב עם Aptivus/ritonavir.
methadone, (אדולן) המשמש לטיפול בהתמכרות להרואין, יכול להגיב עם Aptivus/ritonavir. רמות methadone בדם עלולות לרדת כאשר נעשה שילוב עם Aptivus/ritonavir. מסיבה זו, יתכן ויהיה צורך להעלות את מינון ה-methadone.
רוב הגלולות למניעת הריון לא מומלצות לשימוש בעת נטילת נורביר או קאלטרה, כי רמתן תרד לכזו שאולי לא תמנע הריון. מומלץ להשתמש באמצעי מניעה חסימתיים (קונדום) למניעת הריון.
רמותן של התרופות לשיפור הזיקפה אצל גברים: ויאגרה (sildenafil), Levitra (vardenafil), Cialis (tadalafil) עשויה לעלות בשילוב עם INVIRASE. על כן, מומלץ להשתמש במינון נמוך של תרופות אלו, על מנת להקטין הסיכון לתופעות לוואי.
מה ידוע על תופעות לוואי?
תופעות הלוואי קצרות-הטווח השכיחות ביותר שנצפו בניסיונות קליניים עם אנשים החיים עם HIV ונוטלים Aptivus/ritonavir היו: בחילה, הקאות, שלשול, כאבי בטן, עייפות וכאבי ראש.
קיימים דיווחים על קשר בין שימוש ב-Aptivus/ritonavir להתפתחות צהבת (hepatitis) ונזקים משמעותיים לכבד, לרבות מספר של מקרי מוות. לנשאים הסובלים גם מצהבת B או C כרונית, שהינם בסיכון הגבוה ביותר לתופעות לוואי הקשורות לכבד, מומלץ לנהוג בזהירות יתירה.
יש צורך במעקב רפואי ומעבדתי רצוף באנשים החיים עם HIV שנוטלים Aptivus/ritonavir. יש לבצע בדיקות תפקודי כבד טרם תחילת הטיפול ב- Aptivus/ritonavir, ולחזור על הבדיקות לעיתים קרובות לכל אורך הטיפול. אם את/ה מטופל באפטיבוס ומפתח תסמינים של בעיות כבד, כגון עייפות, ירידה בתיאבון, גוון צהוב בעיניים או בעור, או רגישות בכבד – עליך לפנות מיידית לרופא המטפל כדי לדון בהפסקת הטיפול ב- Aptivus/ritonavir. השימוש ב- Aptivus/ritonavir אסור לאנשים החיים עם HIV עם בעיות כבד בינוניות עד חמורות.
אפטיבוס, תרופה המכילה sulfa, מצריכה שימוש זהיר במטופלים עם אלרגיה ידועה ל-sulfa. נתקבלו דיווחים על פריחות קלות עד בינוניות ורגישות מוגברת לשמש (photosensitivity) אצל אנשים החיים עם HIV הנוטלים Aptivus/ritonavir. בניסיונות קליניים, פריחה הופיעה אצל 14% מהנשים וב-8% עד 10% מהגברים המטופלים ב- Aptivus/ritonavir. נוסף על כך, בבדיקת תגובות בין-תרופתיות שנערכה בקרב נשים מתנדבות נשאיות שנטלו מנה יחידה של גלולה למניעת הריון, ולאחריה Aptivus/ritonavir, אצל 33% הופיעה פריחה. ישנם דיווחים גם על הופעתה של פריחה המלווה בכאבים או קשיון במפרקים, היצרות בגרון, או גרד אצל גברים ונשים כאחד. הסיכוי להופעת פריחה גבוה יותר בקרב נשים הנוטלות Aptivus/ritonavir יחד עם תרופות המכילות אסטרוגן.
באנשים מסוימים, עשויה להיות עליה חדה ברמות השומנים (טריגליצרידים וכולסטרול).
סוכרת ורמת סוכר גבוהה בדם עשויות להופיע אצל אנשים הנוטלים Aptivus/ritonavir ומעכבי פרוטאז אחרים.
תרופות נוגדות HIV המכילות מעכבי פרוטאז עשויות לגרום לשינויים חריגים בצורת הגוף (lipodystrophy) כולל שומן מוגבר סביב הבטן, השדיים והעורף, כמו גם שומן מדולדל באזורי הפנים, הזרועות הישבן והרגליים.
למי לא מומלץ ליטול Aptivus?
Aptivus/ritonavir מסווג על-ידי ה-FDA כשייך לקטגוריית הריון C. כל התרופות נוגדות ה-HIV שאושרו על-ידי ה-FDA מסווגות כקטגוריה B או C. משמעות קטגוריית הריון B היא שמחקרים שנעשו בבעלי-חיים לא הצביעו על סיכון לעובר, אבל טרם נעשו מחקרים מספקים ומבוקרים היטב בנשים הרות. משמעות קטגוריית הריון C היא שמחקרים שנעשו בבעלי חיים הצביעו על השפעה מזיקה על העובר ושלא נעשו מחקרים מספקים ומבוקרים היטב בבני אדם, אולם יתכן כי התועלת הפוטנציאלית מצדיקה את השימוש בתרופה בנשים הרות למרות הסיכונים הפוטנציאליים. נשים החיות עם HIV שנכנסות להריון – עליהן לדון בתועלת ובתופעות הלוואי האפשריות של טיפול נוגד HIV על-מנת לעזור להגן על תינוקותיהן מפני HIV
לא ידוע האם Agenerase עובר לחלב אם, ומה יכולות להיות השפעותיו על תינוק שיונק. עם זאת, על-מנת למנוע את העברת HIV לתינוקות שטרם נדבקו, מומלץ לאמהות החיות עם HIV שלא להניק.
