הערכה וטיפול של חסר אפשרי בהורמון המין בגברים נשאי HIV.
בגברים נשאי HIV, במיוחד בנשאים ותיקים או מבוגרים שכיח חוסר בטסטוסטרון. לפניכם מדריך שימושי לנשאי HIV להערכה ולטיפול בחסר אפשרי כזה. סימנים ראשוניים לו הם: העדרה התכוף של זקפת בוקר וירידה בחשק המיני. סימנים מתקדמים יותר הם דיכאון, אבדן מסת שריר וירידה בכושר הגופני.
המסקנה: כדאי לבדוק!
יש לוודא שבדיקת הטסטוסטרון מבוצעת בתנאים הטובים ביותר, כלומר לאחר צום, לקיחת הדם בבוקר, ובדיקת הן ערך הטסטוסטרון הכולל והן החופשי. כל אלו יספקו את הערכה הטובה ביותר של הטסטוסטרון ורמת החוסר, אם קיים. רמת הטסטוסטרון הגבוהה ביותר הינה בבוקר, ולכן אם התוצאה נמוכה בבוקר, סביר שהיא נמוכה לאורך כל היום. בנוסף, אכילה משפיעה על רמות הSex Hormone Binding Globulin ) SHBG) חלבון בדם הקושר את הורמוני המין ובצורתם הקשורה לחלבון זה הם אינם פעילים, רק רמת הטסטוסטרון החופשי מייצגת את ההורמון פעיל. רמה גבוהה של SHBG יכולה להתקיים בד בבד עם רמות טסטוסטרון חופשי נמוכות ולכן תמיד יש לבדוק טסטוסטרון חופשי ולעשות זאת על בטן ריקה. לאנשים HIV+ יש לעיתים קרובות רמות SHBG גבוהות, ולכן אם מודדים טסטוסטרון כולל בשעה מאוחרת גברים הסובלים מחוסר טסטוסטרון עלולים להראות כבעלי רמה כוללת בתחום הנורמה.
יש לזהות את מקור החסר בטסטוסטרון, האם החסר נובע מתת פעילות באשכים (היפוגונדיזם ראשוני) או בשל חוסר בתפקוד ההורמונים שמקורם במוח ואמורים, בין היתר, לווסת את יצור הטסטוסטרון (היפוגונדיזם משני). לכן יש לבדוק רמות FSH ו-LH. אם אחד מהם נמצא מעל הנורמה, הדבר מכוון לבעיה באשכים - המוח מרגיש בחוסר ומשדר לאשכים באמצעות ההורמונים הללו להגביר את הייצור אולם האשכים אינם מגיבים כראוי. יתכן שיידרש טיפול בתוספות טסטוסטרון למשך כל החיים. אם הרמות הן נורמליות או מתחת לכך, נראה שהמח אינו שולח אותות מתאימים לאשכים, הבעיה אינה באשכים, ויש לבצע בדיקות לזיהוי הסיבה לכך. אם מטפלים כראוי בסיבות לחסר בטסטוסטרון, לא יידרש בהכרח טיפול חליפי בטסטוסטרון למשך כל החיים.
כשמודדים את השפעות טסטוסטרון נמוך, הסימפטום הרגיש ביותר הינו דחף מיני נמוך (לרוב מופיע כסימפטום הראשון) כשאחריו יופיעו: רמת אנרגיה נמוכה, דיכאון, איבוד משקל ומסת שריר וירידה בכושר הגופני.
יש לתקן רמות טסטוסטרון נמוכות בגברים HIV+, כי רמות נמוכות עלולות להביא לדיכאון, רמת חיים ירודה, ירידה בצפיפות עצם (אוסטיאופורוזיס) ואנמיה.
קיימות מספר דרכים לתיקון רמות טסטוסטרון. בארה"ב הדרך היעילה ביותר היא ע"י הזרקת טסטוסטרון. קיימות שם שתי נגזרות בעלות תכונות דומות (testosterone enanthate and cypionate). באירופה קיים "קוקטייל" של ארבע תרכובות טסטוסטרון בעל משך פעולה ממושך תחת השם SUSTINON. בישראל מאושרים לשימוש תחליפי טסטוסטרון בהזרקה תחת השמות: testoviron, Sustanon, וכן ג'ל הנקרא Androgel. יש גם תחילף בטבליות אך השימוש בו אינו מומלץ בשל פגיעה אפשרית בכבד.
למרות שבהמלצות היצרנים מומלץ על הזרקה אחת לשבועיים (או יותר אם מדובר ב-סוסטאננון) רופאים רבים המתמחים בתחום האנדוקריני בחולי HIV ממליצים למטופלים שזקוקים לטיפול תחליפי, להזריק טסטובירון פעם בשבוע וכך להימנע מירידות ועליות קיצוניות ברמות הטסטוסטרון. אלו זריקות קלות לביצוע וברגע שלומדים להזריק אין צורך ללכת למרפאה כל שבוע. מינון ראשוני של testoviron הוא 100 מ"ג לשבוע, ניתן להעלותו אם יש צורך בכך. אם אתה לוקח זריקות אלו, יש לבדוק את הרמה ביום שנמצא באמצע בין שתי זריקות כדי לדעת את הרמה הממוצעת. אבל, חשוב לזכור ולפעמים אפילו להסביר לרופא המטפל כי מטרת הטיפול אינה להשיג רמה מעבדתית מסוימת של טסטוסטרון בדם אלא לטפל בסימפטומים. אחת המטרות היא להעלות את רמת הטסטוסטרון, אבל יותר חשוב השיפור ברמת האנרגיה, מסת שריר וסימפטומים אחרים. יש לציין שיש שונות רבה ברמות הנורמליות של טסטוסטרון בין אנשים וכך למשל רמות טסטוסטרון של צעירים עלולות להיראות כמעל לנורמה בבתי חולים מסוימים. ככלל מומלץ שרמת הטסטוסטרון החופשי תהיה בשליש העליון של הטווח המוגדר כנורמאלי ולא למטה ממנו. בארה"ב קיימים גם שני סוגי ג'לים של טסטוסטרון למריחה מקומית (Testim , Androgel). בארץ משווק רק האנדרו-ג'ל. יש למרוח אותו מדי יום, ולמרות שהוא יקר יותר מזריקות ועדיין איננו כלול בסל התרופות, הוא שימושי לאנשים שמעדיפים להימנע מזריקות ויכולים להרשות לעצמם לשלם את ההפרש.
בכתיבת המאמר השתתף רועי ארד והוא נערך על ידי ד"ר גדעון הירש
