מציאת חיסון לאיידס  - לא להרים ידיים / סאת' ברקלי

[מאמר שפורסם בלוס אנג'לס טיימס – 27 בספטמבר 2007]

דווקא בגלל שתקווה הינה אוצר בלום - אנשים רבים הרגישו כי נשדדו בעקבות ההכרזה המפתיעה מחברת מרק אודות קיצור תקופת המבחן של חיסון ניסיוני לאיידס פרי פיתוחה.
רבים תלו תקוות, כי החיסון המועמד של מרק יראה לפחות יעילות חלקית. העובדה שהוא לא, הייתה מאכזבת. הגרוע מכל, הוא שנאפשר לחדשות הללו להאט את ההתקדמות אל עבר מציאת חיסון - חיסון שהיה ונותר התקווה הטובה ביותר לשינויי מגמת המגפה. זהו בדיוק הזמן לעשות עוד.

החשבון נותר כשהיה. כ - 39 מיליון איש נדבקו באיידס; 3 מיליון מתים ממנו כל שנה. אמנם הטיפולים מאריכי החיים לאיידס השתפרו והפכו נגישים וזולים יותר אפילו במדינות העניות שבעולם. אך יחד עם זאת, מימדי המגפה גדלים מהר יותר מהשיפור. על כל אדם שהתחיל טיפול בקוקטייל בשנה האחרונה, שישה אנשים נוספים נדבקו באיידס, מה גם שהטיפולים המדוברים אינם מרפאים ובשל בעיות של רעילות – גם אינם מהווים פיתרון לכל החיים.

הספקנים ירימו את קולם ויטענו, כי אין דרך ליצור חיסון לאיידס. אינני מסכים לדעה הזו. מחקרים בתחום מציעים כי מערכת החיסון האנושית טובה יותר משחשבנו כנגד איידס. במקרים רבים הגוף מדכא את הנגיף במשך שנים רבות לפני התפתחות HIV. רבים אחרים לא "מאמצים" את הווירוס וזאת על אף חשיפות חוזרות ונשנות אליו. אחרים נדבקים אך לא מפתחים AIDS.
אילו רק נפצח את המנגנון הגורם לכך יהיו בידינו רמזים כיצד יש להנדס חיסון, איך לצייד את המערכת החיסונית לקראת המלחמה ב HIV עוד לפני החשיפה.

ישנו סימן מעודד: כבר יש בידינו חיסון כנגד "בן דודו" של ה HIV והוא "תסמונת הכשל החיסוני של קופים" או SIV. החיסון מראה יעילות גבוהה בקרב פרימאטים שאינם בני אדם. זה נכון ששיקולים של בטיחות הופכים את העתקת החיסון לבני אדם לבעייתית. מצד שני – אם רק נצליח להבין את טיב יעילותו - נוכל לקבל את אותן ההשפעות המיטיבות של החיסון נגד SIV – תוך שימת לב לבטיחות - אצל בני אדם.

במדע – הכישלון הוא מורה. ייקח עוד זמן לפענח במדויק את השיעור שהוא תוצאות הניסויי של מרק. אך קיצור תקופת המבחן רחוק מלהיות סוף הדרך. קיימים עוד כ 30 מועמדים לחיסונים בשלבי הפיתוח השונים. ומה שיותר חשוב הוא שמדענים כבר שוקלים גישות חדשות כגון שימוש בנוגדנים של מערכת החיסון ולא בתאי-T (האחרונים היוו את הבסיס לחיסון המועמד של מרק ושל מרבית האחרים).

לבטח יותר חידושים נחוצים לנו. המחקר למציאת חיסון לאיידס זקוק לגישות רעננות, נועזות ולשילוב רעיונות מתחומיי מדע אחרים. למשל – עלינו להפיק תועלת מכושר ההמצאה והחדשנות של תעשיית הביוטכנולוגיה.

הבטחת המימון לעבודה ארוכת טווח אך חיונית זו היא אתגר. אנשים נלחמים בחפץ לב למען מציאת טיפול למחלות בהן הם או יקיריהם כבר חולים. אך מציאת חיסון מונע היא למען אנשים שלא נדבקו, ולמעשה רק לעיתים נדירות אנשים יעשו באופן פעיל ונמרץ דבר מה למען תרופות שישאירו אותם בריאים.

התעשייה הפרטית גם היא אינה מעוניינת במיוחד בעבודת הפיתוח של חיסון לאיידס. רוב חברות התרופות בחרו שלא להשקיע בכך. תחזיות הרווח קטנות מאחר והחלק הארי של השוק מצוי במדינות מתפתחות בעולם (אע"פ שהמועמד של מרק דעך הם ראויים מאוד לקרדיט על הניסיון).

עקב כל האמור – מימון מציאת החיסון יאלץ לבוא בעיקר ממשלות אמידות כמו גם מתורמים פרטיים כגון "קרן ביל ומלינדה גייטס". ארצות הברית היא המדינה המצוידת באופן הטוב ביותר בכדי להוביל את המחקר וזאת בשל עליונותה בחידושים טכנולוגיים.

בחודשים הקרובים ישקול הקונגרס מחדש את אישורה של "תוכנית החירום של הנשיא למלחמה באיידס" - העתידה להסתיים בשנה הבאה. מכל הבחינות – מדובר בתוכנית מנצחת; היא תמכה בטיפול תרופתי משולב עבור 1.1 מיליון איש. הנשיא בוש העלה הצעה לחדש את התוכנית לחמש שנים נוספות ולהכפיל את מימונה מ- 15 מיליארד דולר ל- 30 מיליארד עבור התקופה המדוברת.

הרחבת תוכניות הטיפול עבור האנשים החיים עם HIV הינה הכרחית. אך אם לא נעשה באותו הזמן את כל שביכולתנו למציאת חיסון למגפה – רק נבטיח את המשך קיומן של התוכניות היקרות הללו.

הקונגרס, בקביעת סדרי העדיפות של השקעותיו, צריך להבטיח, כי מלאכת מציאת החיסון לאיידס מתוקצבת היטב, במיוחד עבודות חלוציות בתחום, אשר להן הסיכוי הגדול ביותר לפריצות דרך. אם ארצות הברית לא תמלא את תיבת האוצר בתקווה – מי כן?

*סת' ברקלי הינו הנשיא והמוציא לפועל של "הקרן הבינלאומית ליוזמת חיסון לאיידס", ארגון שאינו למטרות רווח.

למאמר באנגלית - הקליקו כאן