בהצבעה היסטורית עם 16 מתנגדים ו-80 תומכים, הסנאט האמריקאי אישר את תוכנית PEPFAR (התכנית הנשיאותית בארה"ב למיגור מגיפת האיידס בעולם). התוכנית שאושרה כוללת סעיף המבטל את האיסור על כניסת אנשים החיים עם HIV לגבולות ארה"ב. במידה ובית הנבחרים האמריקאי יקבל את התוכנית בנוסח הקיים, כל אדם החי עם HIV יוכל לתייר ולהגר לארה"ב.

נכון להיום, ארה"ב היא אחת מ-12 המדינות אשר במסגרת החקיקה שלהן אוסרות על אנשים החיים עם HIV להיכנס לגבולותיהן הן לצרכי תיירות והן לצרכי הגירה. מדינות נוספות ברשימה הן: ערב הסעודית, סודן, לוב, דרום קוריאה, עיראק, קטאר, ארמניה, רוסיה, מולדביה, מדינת ברוניי דארוסלאם וסולטנות עומאן. אפילו סין, מעוז השמרנות, החליטה לבטל את האיסור בשנה החולפת, ככל הנראה מאחר ובדרך זו תוכל להימנע מתקריות בינלאומיות נוספות טרם האולימפיאדה בבייג'ין.

נכון להיום, אין שום ראיה מדעית התומכת באיסור זה כדרך יעילה למניעת התפשטות של HIV או ככלי לבקרה ולצמצום הוצאות של מערכת הבריאות הציבורית.

- איך נולד החוק שאוסר את כניסת האנשים החיים עם HIV לארה"ב?

החוק נולד באווירת הפחד והסטיגמה שאפפה את מחלת האיידס בשנות השמונים. בשנת 1987, הסנאטור ג'סי הלמס שהלך בתחילת החודש לעולמו, הציע את האיסור כתיקון לחוק שנועד לממן את הטיפול האנטי-רטרו- נגיפי שהיה מקובל באותה התקופה (זידוודין – AZT). החוק עבר בקונגרס כמעט פה אחד, כחלק מהעסקה הפוליטית שנועדה לשמר את המימון ל-AZT. הלמס, שמרן קיצוני, היה אחד המתנגדים הגדולים לקיומה של הקהילה ההומו-לסבית ולמאבק האפרו-אמריקאי בראשות מרטין לותר קינג.  

באפריל 1989, מחנך הולנדי שעוסק בתחום האיידס, נכלא למספר ימים, בסנט פול, מינסוטה, כאשר ניסה להיכנס לארה"ב וה-AZT נמצא במזוודתו.  הבחור הגיע לארה"ב על מנת להופיע בוועידה לרטרו-נגיפים וזיהומים אופורטוניסטיים שהתקיימה בסן פרנסיסקו. הדבר הוביל לזעם בזירה הבינלאומית ולחרם של הוועידה בשנת 1990. שום ועידה בינלאומית בנושא של HIV/איידס לא התקיימה בארה"ב מאז. באוקטובר 1992, נכלאו בהסגר כ-100 תושבי האיטי בבסיס צבאי של ארה"ב בחוף גואנטנמו. הדבר הצית שוב את זעמם של קהילות שלמות בעולם והוציא את ארגוני זכויות האדם לרחובות.

הנשיא לשעבר ביל קלינטון התנגד בתקופת כהונתו לאיסור זה, כאשר הוצע על ידי מספר סנאטורים. טענת הסנאטורים הייתה כי נשאי HIV מהווים סכנה לבריאות הציבור בארה"ב. למרות התנגדותו, קלינטון חתם על הצעת החוק לאחר שהתומכים צירפו להצעה זו מספר תוכניות בריאות שקלינטון תמך בהן. צעד זה זכה אז לביקורת חריפה מצד פעילי זכויות הקהילה ההומו-לסבית ופעילים למען זכויות האנשים החיים עם HIV. 

מה המצב החוקי כיום ומה החידוש בהצעה של קרי וסמית'?

הסנטורים ג'ון קרי וגורדון סמית' הכריזו על הצבעת הסנאט לביטול החוק שאוסר על כניסת תיירים ומהגרים החיים עם HIV לגבולות ארה"ב. מדובר באחד המרכיבים המרכזיים בתהליך האישור מחדש של ה-PEPFAR (התכנית הנשיאותית בארה"ב למיגור מגיפת האיידס בעולם).

במסגרת החוק שקיים כיום, HIV הוא למעשה המצב הרפואי היחיד שנכלל באופן מפורש תחת חוקי ההגירה וההתאזרחות של ארה"ב (INA). כתוצאה מכך, ההחלטה לגבי מי שייכנס ומי שלא ייכנס בשערי ארה"ב כפופה לחוק ומתקבלת על ידי פקידים לא קונסולריים בשגרירויות ארה"ב.

 הוראת התיקון של קרי וסמית' תנסה להפוך את HIV ממעמד של מחלה שיש לגביה חקיקה ייחודית למעמד ששל מחלה אשר אינה שונה מכל מחלה מדבקת אחרת. במילים פשוטות יותר,  סמכות ההחלטה לגבי HIV, תעבור כביתר המחלות המדבקות לידי מומחי בריאות הציבור שמשתייכים למשרד הבריאות ונמצאים באחריותה של הזרוע המבצעת. 

- הסנאט אישר. מה השלב הבא?

הצבעת הסנאט היא אמנם צעד חשוב לכיוון ביטול הסעיף המדובר בחוק, אך אין זה מספיק. הרשות המחוקקת של ארה"ב, שאנו מכירים גם בתור הקונגרס, מורכבת מהסנאט ומבית הנבחרים ולכן על בית הנבחרים לקבל את נוסח  ה-PEPFAR כפי שאושר על ידי הסנאט (ושכולל בתוכו את הסעיף של קרי וסמית'). בשנה שעברה, כזכור, אחת מהנציגות הדמוקרטיות בבית הנבחרים, ברברה לי, ניסתה להעביר הוראת תיקון שמאוד דומה להצעתם של קרי וסמית' אך ברגע האחרון תוכנית ה-PEPFAR אושרה מחדש ללא הכנסת הסעיף המדובר. הסיבה לכך הייתה הפחד שהגוש הרפובליקני יעשה תרגיל פוליטי ויפיל בגלל הוראת תיקון זו את כל ה-PEPFAR.  על אף שעדיין מוקדם לפתוח את השמפניה, רבים מאמינים כי הלובי הרחב שקם השנה לקידום העניין לצד אישור הסנאט, יצר לראשונה את האקלים הפוליטי הנכון לאימוץ התכנית (לרבות הוראת התיקון של קרי וסמית') גם על ידי בית הנבחרים.

אגב התחזית האופטימית, אלו המחפשים תושבות קבועה וחוקית בארה"ב עדיין יצטרכו להוכיח כושר עמידות כלכלית על מנת לא להפוך לנטל על המערכת הציבורית (גם לאחר שהחוק החדש יאושר על ידי הקונגרס).

בהודעה ששוחררה מיד עם אישור ההצעה בסנאט, אמר הסנטור קרי ש"היום עשינו צעד נוסף אל עבר סיומה של הסוגיה המפלה אשר עושה סטיגמטיזציה לכלל האנשים החיים עם HIV. בהעברת ה-PEPFAR, הסנאט לא רק יצא בהצהרה חשובה לגבי מחויבותנו למאבק ב-HIV/איידס אלא גם הצביע לביטול חוק חסר בסיס מהיבט של בריאות הציבור או היגיון בריא כלשהו, האוסר על כניסת נשאי HIV לארה"ב. לא הייתה שום סיבה לכך שמדיניות זו עדיין תהיה בספרים, ואני גאה להיות מחיסול האיסור הדרקוני הזה. אני מקווה בכל ליבי שנוכל להביא זאת לנשיא מהר ככל האפשר על מנת לשים סוף למדיניות שגויה זו".

הסנטור סמית' הצטרף לדבריו של קרי: "בזמן שעשינו דרך ארוכה מהסטיגמה, הפחד וחוסר הסובלנות שאפיינו את שנות השמונים של המאה ה-20 כנגד אנשים החיים עם HIV, האפליה ממשיכה. תחת המדיניות הקיימת, הממשל שלנו עדיין מתייחס לפרטים החיים עם HIV/איידס כאל מצורעים מודרניים".

-ומה קורה אצלנו?

ראו גם