לפני מספר שבועות שחררה הוועדה השוויצרית ל-HIV/איידס הצהרה יוצאת דופן אשר דיברה לראשונה על אפשרות של קיום יחסי מין עם נשאים ללא קונדום. מסקנותיה של הוועדה עוררו מחלוקת ציבורית חריפה. מחד רבים התקוממו על כך שמדובר במסרים אשר עלולים לעודד התנהגות מינית מסכנת, מאידך יש הרואים בפרסום זה ציון דרך חשוב שדורש מחקר המשך.  

הוועדה מצטטת בדו"ח שורה של מחקרים שבודקים העברה של HIV, מאנשים שנתגלו כנשאים לבני זוגם (אשר אינם נשאים). הוועדה קבעה כי סקס ללא קונדומים אפשרי לאנשים החיים עם HIV תחת שילוב של מספר תנאים: האדם חייב להיות בטיפול תרופתי משולב, העומס הנגיפי שלו צריך להיות מתחת לסף הגילוי של הבדיקה במשך חצי שנה, וללא נוכחות מחלת מין פעילה ברקע.   

לפי מסקנות הוועדה, הסיכוי להדבקות מנשא כאשר כל התנאים התקיימו הוא פחות מ-1 ל-100 אלף. מדובר בסיכוי גדול פי 6 מהסיכוי של אדם להיפגע ממכת ברק (לפי הערכת מרכז המידע האוקיאני והאטמוספרי של ארה"ב, הסיכוי הוא 1 ל-600 אלף). סיכוי זה הספיק לוועדה השוויצרית כדי לצאת בהצהרה כי אנשים אלו אינם מדבקים באמצעות יחסי מין.

לפרש את מסקנות הוועדה כאישור גורף להפסיק להשתמש בקונדומים זו טעות. מצד שני זו תהיה טעות גם לבטל בהינף יד את רוח התקווה שנושבת ממסקנות אלו.

ישנם שיקולים חשובים אשר לא נלקחו בחשבון על ידי הוועדה השוויצרית. המחקר עליה התבסס הדו"ח כלל רק אוכלוסייה הטרוסקסואלית; עומס נגיפי נמוך מתחת לסף הגילוי של הבדיקה לעתים עלול לזנק; וקיים הבדל בין העומס הנגיפי בנוזל הזרע לעומס הנגיפי שנמצא בדם. יש לברר גורמים אלו לפני שמישהו מחליט לוותר על הקונדומים.

גם כאשר מתייחסים לממצאי הדו"ח בזהירות ובדאגה, מדובר בחדשה מרעישה. למעשה, מדובר בהוכחה נוספת לכך שטיפול תרופתי משולב הניתן כיום לנשאים מצמצם את הסיכון להדבקה ומהווה אסטרטגיה יעילה של מניעה, לפחות ברמה הקהילתית. במילים פשוטות יותר, ככל שיותר אנשים החיים עם HIV, ידעו את הסטאטוס שלהם ויקבלו את הטיפול התרופתי הנדרש, כך יקטנו הסיכויים של העברת המחלה. 

מוסד המניעה של ה-HIV מודאג מהאפשרות שדו"ח הוועדה ישלח מסר מוטעה לגבי מה בטוח ומה לא בטוח. עם זאת, חוסר הרצון שלהם לשתף את הקהילות אותן הם משרתים, בשיח הוגן ופתוח על אסטרטגיות לצמצום הסיכון, או לאפשרות של סקס ללא קונדומים, מייצג את כל מה שרע במאמצי המניעה של HIV.

התגובות לדו"ח השוויצרי מארגון הבריאות העולמי ומארגון ה-UNAIDS פטרו את עצמן ב"נדרש מחקר נוסף" ולמעשה התעלמו מהמהות האמיתית של הדו"ח, והיא ש"חבילת" המניעה של HIV כוללת אך לא מוגבלת על ידי המסרים הקיימים.

התגובה החכמה ביותר להצהרה השוויצרית תהיה קול קורא לכל הקהילה המדעית, למומחים בתחום האפידמיולוגיה, לחברי הקהילה ולחוקרי התנהגות להתאחד ולנצל את הכוחות המשותפים לטובת פיתוח קווים מנחים חדשים למין בטוח, אשר יכירו בעומס הנגיפי גורם חשוב בצמצום הסיכון.

ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס: "הדו"ח השוויצרי הוא הוכחה נוספת לחשיבות הידיעה של סטאטוס ה-HIV. נשאים אשר יודעים את סטאטוס ה-HIV שלהם ונצמדים למסגרת הטיפול התרופתי, מצמצמים באופן ניכר את העומס הנגיפי בגופם, דבר אשר עוזר למנוע הדבקה. דו"ח זה אינו תחליף למין בטוח אך לממצאיו יש ערך רב במחקר של אסטרטגיות מניעה חדשות".

ראו גם