15.03.08 -  חוקרי ה-CDC פרסמו 3 דוחות אשר עוסקים באבחון לקוי של מחלות מין, דבר אשר מסכן את קהילת ה-MSM ומגדיל את סיכויי ההידבקות ב-HIV. בדיקת DNA פשוטה ומהירה יכולה להגדיל את סיכויי האבחון של זיבה וקלמידיה פי 2.   מה שנשאר זה רק לחכות ל-FDA! (תקציר מאמר מערכת מתוך ה-NewYorkTimes)

מקרים רבים של מחלות מין נשארים לא מאובחנים מאחר ולא קיימת הקפדה בקרב MSM לבצע בדיקות שגרה תקופתיות כפי  שמומלץ. גם המקרים אשר מגיעים כבר להיבדק נופלים לעתים בין הכיסאות עקב רופאים אשר מתעלמים מההוראות לבדיקות הסיקור.

מקרים רבים יותר היו מאובחנים במידה ומעצבי מדיניות הבריאות היו מאשרים יישומים חדשים בבדיקת DNA קיימת, כך טענו השבוע מומחים וחוקרים בכנס עמיתים שהתקיים בשיקאגו. לדבריהם, השימוש בבדיקת ה-DNA כאמצעי אבחון ל-STD תאפשר יכולת אבחון גבוהה פי 2 לזיבה וקלמידיה מהבדיקות הסטנדרטיות הנהוגות כיום.

"שיעורי ההיארעות של מחלות אלו, יחד עם העגבת, ממשיכים לצמוח, ומדובר באיום רציני לבריאות קהילת ה-MSM (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים)". אמר ד"ר קווין פנטון, בכיר ב-CDC. ד"ר פנטון ציין גם כי מחלות אלה מגבירות את הסיכון להדבקה ולהתפשטות ה-HIV/איידס.

בדיקות זיבה חייבות לכלול דגימה מכל אזורי החשיפה הפוטנציאליים – גרון, איברי מין ורקטום – מאחר וזיהוי וטיפול בכל האזורים המזוהמים הוא הכרחי למניעת התפשטות המחלה.

ישנן נסיבות בהן אין מעקב נכון אחר ההוראות לאבחון" אומר ד"ר ג'ון דאגלאס אשר מנהל את המחלקה למניעת מחלות מין ב-CDC. ד"ר דאגלאס הוסיף כי כמה רופאים לא זיהו את המחלה כאשר אחרים נטו לחשוב כי "ככל הנראה הפרוטוקול אבחון אינו תקף לאוכלוסיה אליה שייך הנבדק". עדויות תומכות לטענות שהועלו הגיעו מחוקרי ה-CDC אשר דיווחו במפגש על תוצאות של שלושה מחקרים שהראו באופן מובהק כי שיעורי הסיקור והאבחון שנמצאו הם נמוכים מאוד.

לעתים הבעיה של אחוזי אבחון נמוכים קשורה למשאבים מוגבלים, אך לעתים מדובר בשימוש קלוקל של בדיקות חדשות. בדיקת ה-DNA אשר הציע ד"ר דאגלאס נקראת NAAT (nucleic acid amplification test) ובדיקה זו מדויקת יותר וקלה יותר לשימוש מהבדיקות הנהוגות כיום. לפי מחקריו של ד"ר ג'וליוס שכטר מאוניברסיטת קליפורניה, סן-פרנסיסקו, בדיקה זו מגדילה את סיכויי האבחון של זיבה וקלמידיה פי 2 ומעלה. ה-FDA כבר אישר את הבדיקה לסיקור של זיבה וקלמידיה באיברי המין, אך לא באזורי הגרון והרקטום.

המחלקה לבריאות הציבור בסן-פרנסיסקו הרימה את הכפפה וערכה מחקר עצמאי על מנת לבדוק את הבדיקה המדוברת גם לסיקור של אזורי הגרון והרקטום. בעקבות המחקר, המחלקה החלה  להשתמש לאחרונה בבדיקת ה-DNA לסיקור של כל אזורי החשיפה הפוטנציאליים.

ראו גם