איידס 2005
איידס, מחלה מדבקת הניתנת למניעה באמצעים פשוטים למדי, היא המגיפה והמחלה החשובה ביותר בעידן בו אנו חיים. במהלך השנה האחרונה (2005) מעריך UNAIDS (ארגון האיידס של האו"ם) כי למעלה מ-3.1 מיליון בני אדם מתו מאיידס, וכי כ- 5 מיליון נדבקו ב-HIV. למעלה מ-40 מיליון בני אדם נושאים את הנגיף. בעולם המערבי, איידס כבר אינו גזר דין מוות היות ומרבית הנשאים מטופלים בשילוב תרופתי המאפשר תוחלת חיים נורמאלית.
מהמקובל בעולם המערבי
רוב מדינות העולם, בודאי אלו שבקבוצת ההתייחסות שלנו – מדינות מערב אירופה, נסחו ותקצבו לפני שנים רבות מדיניות איידס לאומית. מדיניות כזו מתווה עקרונות לאומיים של טיפול ומניעה, קובעת את הגופים המתאימים ביותר להוצאתה אל הפועל ומתקצבת פעולות אלו בהתאם. ברוב מדינות המערב מממנת הרשות הארצית (הממשלה), בשיתוף עם האזורית או המקומית, את הפעולות של המניעה והתמיכה.פעולות אלו מוצאות לפועל על ידי ארגונים לא ממשלתיים, הניחנים ב יוזמה, מקוריות, וחשיבה רעננה. ארגונים אלו מכירים היטב את קהלי היעד שלהם, זריזים ויכולים להפעיל תוכניות במהירות. פעילותם אינה יקרה בשל יכולתם לגייס מתנדבים. במדינות אלו נערכת הסברה רצופה, במשך כול השנה, במימון המדינה לקהלים שבסיכון.
אמצעים למניעת הדבקה – קונדומים וציוד הזרקה סטרילי - מחולקים חינם במקומות רבים. אמצעי ההסברה ישירים ונוקבים המנוסחים על ידי נציגים מוכשרים של קהלי היעד, בשפה שאינה שיפוטית והמקובלת על קהלי המטרה. ההסברה נערכת ברציפות לאורך כול השנה. יחסי מין הם הרי לא דבר של פעם בשנה סביב יום האיידס העולמי בלבד.
המצב בישראל 2005 - טיפול ומניעה
בישראל לא קבלה עדיין מגיפת האיידס את המקום הראוי לה בסדר העדיפויות הלאומי. עד עצם היום הזה לא נוסחה מדיניות מניעה וטיפול לאומית ולא הושקע כמעט כלום במאמצי מניעה של ממש. הטיפול התרופתי הכלול בסל מפגר אחר המקובל במערב בפער של שנים מספר וחסרים שרותי תמיכה פסיכו- סוציאליים הנחוצים לאלו שנדבקו.
אם קרה משהו בעל משמעות כוללת בתחום האיידס זה היה בזכות פעילות נמרצת של הוועד למלחמה באיידס, בשיתוף עם רופאי האיידס בישראל. ההישג המדיני האקטיביסטי העיקרי היה ניצחון הוועד במאבק עם ממשלת ישראל ושר האוצר דאז, יעקוב נאמן, בזמן משבר התרופות: מסוף שנת 97' אל תוך שנת 98' נערך מאבק משפטי ותקשורתי להכללת התרופות לאיידס בסל הבריאות. הוא התעורר עקב סירובה של קופת חולים לאומית ובעקבותיה שאר הקופות לממן את התרופות היקרות לאיידס למבוטחיהן. בסיום המשבר, לאחר ניצחון במאבק משפטי, הוגדרה איידס כ"מחלה קשה" על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. דבר זה הבטיח לקופות החולים מימון לפי מספר חולי האיידס הבוטחים בהן, ובכך מנע את דחיית הנשאים מקופות החולים בשל העלות הגבוהה של הטיפול בהם.
להישג החשוב הזה משמעות עד עצם היום הזה. כעת משאיידס הפכה למחלה כרונית, רואה הוועד את תפקידו לא רק להמשיך להגן על הזכויות ואיכות החיים של אלפי הנשאים בישראל, אלא גם בהגנה על מאות האלפים הרבים של צעירות וצעירים מפני הדבקה בנגיף עקב חוסר מודעות מספקת. בעולם מקובל כי 1/3 מסך ההוצאה הלאומית על איידס מוקדש למניעה ואילו שני השלישים האחרים למימון הטיפול. בארץ, 25 שנה אל תוך המגיפה, עדיין (נכון לנובמבר 2005) מוקדש למניעה פחות מאחוז בודד אחד מסך ההוצאה הלאומית לאיידס. אין חובה על רופאי נשים להציע בדיקת איידס לכול אישה הרה, בדיקות אנונימיות מבוצעות, ב-3 אתרי בדיקות בלבד (גם זו יוזמה של הוועד למלחמה באיידס בניגוד לעמדתו הרשמית של משרד הבריאות), בדיקות מהירות אסורות עדיין לשימוש בישראל שנתיים לאחר שהוכנסו לשימוש בארה"ב ועשר שנים לאחר פיתוח הטכנולוגיה החשובה הזו.
מה קורה במשרד הבריאות?
נושא האיידס במשרד הבריאות מופקד בידי המחלקה לשחפת ואיידס שהיא יחידת משנה באגף לשירותי בריאות הציבור אשר עיקר עיסוקה היה מעקב אפידמיולוגי על התפשטות המחלה. על גיבוש המדיניות מופקדת ועדה הנקראת הוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות. בראש הוועדה עומד רופא בגמלאות, פרופ' ישראל יוסט, שפרש מניהול מרכז איידס.
מה קורה בחברה?יחס החברה לנשאים מחפיר ואפליה מצד מוסדות המדינה, מעסיקים פרטיים, רופאי שיניים, גורמי אכיפת החוק וגורמים רבים ושונים אחרים הינם לחם חוקם של נשאים רבים. ואפילו בני הקהילות שבסיכון גבוה אשר לא נדבקו לוקים מאוד ביחסם לאלו שלמגינת ליבם נדבקו. הסטיגמה הפנימית שבתוך הקהילה הומוסקסואלית או האתיופית חמורה לפעמים מזו שבקרב הציבור הרחב.
יעדי הוועד למלחמה באיידס בתחום המדיניות והאקטיביזם:
מה באפשרותך לעשות?
ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס נוב' 2005
עודכן באפריל 2006
|
מדורי משנה
|
דפים במדור זה
|