______

לחיות בריא עם HIV

הנחיות לרופואים ולמטופלים

בריאות

להנחיות עבור הצוות רפואי במרפאת שיניים המטפל בנשאי HIV- לחצו כאן

הבדיקה התקופתית ובדיקות נוספות שחשוב לבצע

מרגע שנכנסים למעקב מסודר, יש להגיע אחת לשלושה חודשים למרכז האיידס לביצוע בדיקות תקופתיות שיכללו: בדיקת רופא ובדיקות דם (מצומצמות יותר מהפעם הראשונה) שיכללו בעיקר את שני המדדים העיקריים שלפיהם בודקים את מצב ה-HIV: עומס נגיפי וספירת CD4.

חשוב להכיר את החיסונים שעליכם לקבל: מדי שנה לפני תחילת החורף חשוב לקבל חיסון נגד שפעת, ואחת לחמש שנים חיסון נגד דלקת ראות. כמו כן ודאו כי חוסנתם נגד צהבת נגיפית מסוג A ו-B. בנוסף, כדאי לשקול קבלת חיסון HPV, הן לגברים (עד גיל 26) והן לנשים (עד גיל 45), למרות שמדובר בחיסון שההשתתפות העצמית בו היא יקרה יחסית גם לאחר סבסוד קופת החולים.

מלבד הבדיקות המבוצעות בבית החולים, ישנן בדיקות תקופתיות שמומלץ מאוד לבצע. לא תמיד הרופא/ה המטפל/ת ידאגו להפניות המתאימות בזמנים הנכונים, ולכן חשוב ליזום ולבקש לבצע בדיקות תקופתיות, מהרופא במרכז או מרופא המשפחה:

●       בדיקות סקר למחלות מין, כולל הפטיטיס C (אחת לשנה).

●       בדיקות דם כלליות (בעיקר שומנים בדם, גלוקוז, בדיקת ויטמין D, תפקודי כבד ותפקודי כליה - אחת לשנה).

●       בדיקת שתן (אחת לשנה).

●       בדיקת צפיפות עצם (אחת לשנתיים מעל גיל 40, או מוקדם יותר אם יש סיכון מיוחד)

●       אקג (אם יש גורמי סיכון מיוחדים או אם נוטלים תרופות מקבוצת מעכבי פרוטאז –אחת לשנה).

●       בדיקות מוקדמות לגילוי סרטן:

o        ממוגרפיה לנשים בגילאים 50-70 אחת לשנה

o        משטח PAP לנשים – אחת לשנה

o        אנוסקופיה ומשטח PAP לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים – מומלץ אחת לשנה-3 שנים.

נשים ו-HIV 

כמחצית מנשאי נגיף ה-HIV בעולם הינן נשים. ידוע כי הסיכון להדבקה ב-HIV כפול בנשים לעומת גברים עקב סיבות גופניות בעיקר. כ-80% מהנשים הנשאיות נדבקו עקב קיום יחסי מין הטרוסקסואלים לא מוגנים. נצפו הבדלים מסוימים במהלך המחלה בין גברים ונשים, אולם ככל הנראה אלה אינם משמעותיים מבחינה טיפולית. קצב התקדמות המחלה והשרידות דומים בגברים ובנשים.

תחלואה במערכת המין: קיימים הבדלים בתחלואה בין המינים, בעיקר תחלואה הקשורה במערכת המין.

ישנה שכיחות גבוהה יותר של מחלות הנרתיק וצוואר הרחם, היכולות להוביל להתפתחות סרטן במהירות גבוהה יותר אצל נשים חיוביות. הגורם למחלות אלו הוא נגיף ה-HPV המועבר גם הוא ביחסי מין, והינו שכיח ביותר בקרב נשים. הסיכון להתפתחות מחלות אלו עולה ככל שמצב מערכת החיסון ירוד יותר. טיפול מכוון נגד HIV, מוריד את קצב התקדמות השינויים הטרום סרטניים שנגרמים בגלל HPV, ואף מאפשר נסיגתם.

לנשאיות HIV מומלץ להיבדק אצל רופא/ה נשים לפחות פעם בשנה ולבצע משטח מצוואר הרחם (PAP). כמו כן יש לבקש מהרופא/ה הפניה לבדיקת PAPs רקטאלית; חשוב לבקש לבצע בדיקה זו במקביל לבדיקה הווגינלית. כיום ישנם חיסונים לנגיף ה-HPV אשר הוכחו כיעילים מאוד למניעת הדבקה בנגיף זה בנשים ללא HIV. אין עדיין מידע מספיק להמלצה או שלילת מתן חיסונים אלו בנשים נשאיות HIV.

ידועה שכיחות גבוהה של זיהום בנגיף ההרפס בנשים נשאיות HIV. נוכחות זיהום זה מגבירה את הסיכון להדבקה ב-HIV בגברים המקיימים יחסי מין לא מוגנים עם נשים אלו. הפרשה פעילה של נגיף ההרפס באיברי המין מתרחשת גם ללא נוכחות תופעות כלשהן באישה, ומגבירות את הסיכון להדבקה. ביטוי הזיהום הינו שלפוחיות ו\או כיבים באזור אברי המין בעיקר, אולם תיתכן מחלה מפושטת באיברים רבים בגוף (ריאות, ושט, מח וכו') במצבים של חסר חיסוני משמעותי. במצבים מיוחדים ניתן לטפל באמצעות תרופות שונות על פי המלצת רופא נשים. 

אלכוהול וסמים – כדאי לדעת!

אנשים שכבר החלו ליטול את הטיפול התרופתי המשולב - חייבים להיזהר, יותר מאי-פעם, מתופעות לוואי לא רצויות שיכולות להתעורר בעת השימוש בסמים.

בין אם מדובר בסמי מועדונים, סמי הזיה או סמי פיצוציות, יש תרופות שרמת החומר הפעיל שלהן בגוף עשויה להשתנות באופן דרמטי כנגזרת מהשילוב שלהן עם סוגים מסוימים של סמים. התופעה הזאת פועלת לפעמים גם להיפך, כך שיש סמים שספיגתם ובעקבות זאת רמתם בדם עולה מאד בנוכחות של תרופות HIV, עד לרמה של רעילות שיכולה להיות מסוכנת. מאוד חשוב שהרופא שלך או הרוקח שמנפק את התרופות, ידע על כל סוג של סם או תוסף שנמצא בשימושך, גם אם זה קורה לעתים נדירות. אנשי הצוות הרפואי מחויבים לסודיות מלאה וכל המידע שיקבלו ממך, רק יעזור להם להדריך אותך טוב יותר ולהימנע מ"תאונות מצערות" הקשורות לתגובות בין תרופתיות.

אלכוהול, במינונים שאינם חריגים, אינו יוצר אינטראקציה מיוחדת עם תרופות ל-HIV.

 

 

חשוב להכיר את החיסונים שעליכם לקבל: מדי שנה לפני תחילת החורף חשוב לקבל חיסון נגד שפעת, ואחת לחמש שנים חיסון נגד דלקת ריאות. כמו כן ודאו כי חוסנתם נגד צהבת נגיפית מסוג A ו-B. בנוסף, כדאי לשקול קבלת חיסון HPV, הן לגברים (עד גיל 26) והן לנשים (עד גיל 45), למרות שמדובר בחיסון שההשתתפות העצמית בו היא יקרה יחסית גם לאחר סבסוד קופת החולים

רופאי משפחה מומלצים

רופא/ה המשפחה מטעם קופת החולים אליה אתם משויכים, הם כתובת נוספת וחשובה בנוסף לרופא/ה המטפל/ת במרכז האיידס. חשוב שרופא/ת המשפחה ידעו את סטאטוס ה-HIV שלכם, וכל מידע רפואי ו/או נפשי רלוונטי.

מציאת רופא/ת משפחה ידידותיים לנושא ובעלי ידע רלוונטי עשויה להיות החלטה חיובית היות והם ילוו אתכם עם הצרכים הרפואיים השוטפים, ובכך תוסר התלות הבלעדית במרכז האיידס. חשוב לציין כי יש רופאים רבים וטובים ברחבי הארץ ובמידה ואת/ה מרגיש/ה נוח עם הרופא ומקבל את הטיפול הראוי אין סיבה להחליף רופא. רשימה זו כוללת חלק מהרופאים שאנו מצאנו כ-HIV Friendly.

 מכבי שירותי בריאות:

ד"ר נירה אשל, סניף הדסה הקטנה, 02-6591254, צ'ילה 6, ירושלים

ד"ר לאה אליאסף, סניף יפו, 03-5122122, התקומה 36, תל אביב-יפו

ד"ר ורד אליהו, סניף בת ים, 03-5001212, כצנלסון 37, בת ים

ד"ר קירסטין הלפרין, סניף גבעתיים, 03-5726262, עמישב 45, גבעתיים

ד"ר ורד קדם, סניף רמת אביב ג, 03-6461515, אחימאיר 27, תל אביב-יפו

ד"ר אבי רונן, סניף השל"ה, 03-5425252, השל"ה 7, תל אביב-יפו

ד"ר גלית ארטום, סניף השל"ה, 03-5425252, השל"ה 7, תל אביב-יפו

ד"ר ניצן בן-דב, סניף השל"ה, 03-5425252, השל"ה 7, תל אביב-יפו

ד"ר מייקל כהן, סניף השל"ה, 03-5425252, השל"ה 7, תל אביב-יפו

ד"ר נטע תמיר, סניף רמת גן, 03-6750333, אורה 4, רמת גן

ד"ר איילה בן-סירה, סניף בלפור, 03-5630333, בלפור 10, תל אביב-יפו

ד"ר עדו בארי, סניף בלפור, 03-5630333, בלפור 10, תל אביב-יפו

ד"ר גליה הלוי, סניף השל"ה, 03-5425252, השל"ה 7, תל אביב-יפו

ד"ר גוכפלד לאה, סניף יד אליהו, לה גרדיה 68, תל אביב-יפו

ד"ר ענב נוף, סניף בלפור, 03-5630333, בלפור 10, תל אביב-יפו

ד"ר קצמן יבגני, מרפאה פרטית, 03-6496612, ק"ם 83, תל אביב-יפו

שירותי בריאות כללית:

ד"ר גל וגנר קולסקו, מרפאת גן מאיר, 057-9900328, טשרנחובסקי 22, תל אביב-יפו

ד"ר גל וגנר קולסקו, מרפאת אהרונוב, 03-6214100, זמנהוף 42, תל אביב-יפו

ד"ר רות גופן, מרפאת גן מאיר, 057-9900328, טשרנחובסקי 22, תל אביב-יפו

ד"ר רות גופן, מרפאת לב העיר, 03-6288600, אלנבי 75, תל אביב-יפו

ד"ר שי קרונטל, מרפאת פלורנטין, 03-5187565, פלורנטין 18, תל אביב-יפו

ד"ר אולג דוידזון, מרפאת תל נורדאו, 03-5202929, דב הוז 5, תל אביב-יפו

ד"ר פרידמן רענן, כפר ידידיה, נתניה

ד"ר שאשא ברק, סניף רמת גן מערב, אבא הילל סילבר 77, רמת גן

ד"ר גיא ריבק, סניף ראשון לציון, ראשון לציון

ד"ר גבעון מוקי, סניף אבן יהודה, 09-8997362, אבן-יהודה

ד"ר קרני אהרון, סניף בית זית, 02-5346616, בית זית, ירושלים.

ד"ר יאן מיסקין, מרפאת שואבה, 02-5345016, מושב שואבה, ירושלים

ידע אמין ושיח פתוח על נושא המיניות הם הבסיס למיניות מיטבית. אך במציאות של ימינו, השיח סביב נושא המיניות אינו מספק. מסקרים שערכנו, עולה כי כמחצית מההורים בישראל אינם מתכוונים לדבר עם ילדיהם על יחסי מין,וזאת בעוד שמרבית בני הנוער מעידים כי את המידע שיש ברשותם בנושא מין ומיניות קיבלו ממקורות בלתי מוסמכים, כגון אתרי אינטרנט וחברים בני גילם. מקורות מידע אילו משפיעים לעיתים קרובות על הרגלים מיניים בלתי אחראיים (למשל, מין בלתי מוגן)ויוצרים תפיסות שגויות לגבי יחסי מין. לצד זאת, נתוני משרד הבריאות מהשנתיים האחרונות מעידים על עלייה משמעותית בכמות ההדבקות החדשות ב-HIV בקרב גברים ונשים שאינם משתייכים לקבוצות סיכון ובכל יום בממוצע במדינת ישראל מתגלה לפחות אדם אחד כחיובי ל-HIV (הנגיף אשר ללא טיפול גורם למחלת האיידס).

גם אנחנו בוועד למלחמה באיידס יצאנו לבדוק את הנושא, ובסקר שנערך בשנת 2017 מטעמנו על ידי מכון הסקרים "רושינק",  שאלנו 500 בני ובנות נוער בגילאי 15-18 מספר שאלות על התנהגות מינית ועל חינוך מיני.

בסקר נשאלו המשתתפים האם ההורים שלהם (אחד מהם או שניהם) דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מיןאו על התנהגות מינית בכלל.

יותר ממחצית (57%)  מבני הנוער דיווחו, שהוריהם לא דיברו איתם כלל בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

בנוסף, מצאנו כי 82%מבני ובנות הנוער הודו כי צפו באופן יזום בפורנו עד שהגיעו לגיל 14.

משני נתונים אלו ניתן להסיק שרוב ההורים, שאמונים על הקניית ערכים וחינוך לילדיהם לא משוחחים איתם על הנושא, זאת בזמן שילדיהם צופים בפורנו באופן יזום ועל ידי כך לומדים את ההרגלים המיניים שלהם ורוכשים עמדות סביב מיניות.

כמו כן, שאלנו את המשתתפים בסקר האם אחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם (המחנך/ת, היועץ/ת וכו') דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

66% מבני הנוער דיווחו, שאחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם דיבר איתםלפחות פעם אחת על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

אך למרות הנתון המעודד,כששאלנו את המשתתפים לגבי המקור אליו יפנו לקבל עזרה או ייעוץ בנושא מיניות, יחסי מין  או התנהגות מינית בכלל, התשובות העידו על מגמה בעייתית.

במקום הראשון דורג האינטרנט עם 38%, במקום השני דורגו החברים עם 21% ובמקוםהשלישי דורגו ההורים עם 18%. לצערנו, מערכת החינוך- המורים והיועצים דורגו במקום האחרון עם בין 1-2% בלבד שיפנו אליהם למתן עזרה.

ממצאים אלו משקפים לדעתנו את הפער בין החינוך המיני שקיים בשטח לבין הצורך הממשי של בני ובנות הנוער, ואת ההשלכות של היעדר שיח פתוח בנושא מין ומיניות, אשר נחשב במקרים רבים לטאבו בחברה.

בעידן שבו לכל נערו נערה יש טלפון חכם וגישה בלתי פוסקת למקור הידע הגדול ביותר - האינטרנט, מקורות המידע העיקריים של מרבית בני הנוער בנושאי מין ומיניות אינם עוברים סינון ובקרה מגורמי הסמכות בחייהם ונשענים בעיקר על פורנוגרפיה, אפליקציות היכרות, פורומים ושאר מקורות מידע המציגים תמונת מציאות מעוותת היוצרת דימויים שגויים על עולם המין והמיניות.

אנחנו, כמבוגרים משמעותיים עבור בני ובנות הנוער בישראל, צריכים לבדוק מה הם יודעים בנוגע למיניותבריאה ואיזה גורם סיפק להם את המידע.

הוועד למלחמה באיידס רואה את האחריות לחינוך המיני בישראל כאחריות משותפת הן של ההורים והן של הצוותים החינוכיים מטעם משרד החינוך. לעמותת הוועד למלחמה באיידס למעלה מ-25 שנות ניסיון בפעילויות בבתי ספר. אנו מאמינים כי בידנו היכולת והידע לסייע לתת כלים לבני נוער,הורים ואנשי חינוך לקיום שיח פתוח ומאפשר בנושא מין ומיניות. בימים אלה אנחנו עושים מאמצים להרחיב את פעילות הסדנאות במטרה להגיע לכמה שיותר צעירים וצעירות בישראל, ולדבר איתם בצורה מקצועית ופתוחה על יחסי מין ואחריות מינית,מתוך הבנה שההרגלים אותם בני הנוער מאמצים בתחילת הדרך, ינתבו את ההתנהגות וההרגלים המיניים שלהם בהמשך.

בפעילות ההסברה אנו מדברים על הנושא בגובה העיניים, במטרהלהעלות מודעות לחשיבות מין מוגן והגורמים המביאים להתנהגות סיכונית, למנוע הדבקותב- HIV ומחלות מין, למנוע הריונות בלתי מתוכננים ולהילחם בסטיגמה הקיימת על מחלות מין (המונעת מרבים להיבדק) ועל האנשים החיים עם HIVכיום בישראל. אנו משיבים על שאלותהתלמידים והתלמידות בנוגע למין, מיניות ומשיכה מינית, תוך שימת דגש על החשיבותשמין יתקיים בהסכמה מלאה ומתוך בשלות רגשית, על שוויוניות בין בנים לבין בנות בכלהחלטה שנוגעת למגע מיני, ותוך עידוד הנערים והנערות "לא לשמור בבטן"שאלות שמציקות להם בנוגע למין ולמיניות, אלא להתייעץ עם מורים, בני משפחה או עםגורמים מוסמכים רלוונטיים

פעילות הסברה לקהילת התלמידים

מירב אורן - אחראית מיניות בריאה

בוגרת תואר ראשון בייעוץ והתפתחות האדם ותקשורת מטעם אוניברסיטת חיפה ובעלת תואר שני
בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל אביב. מירב החלה לעבוד בוועד בשנת 2011 כמנחת סדנאות הסברה. בשנת 2017 מונתה לרכזת תחום חינוך
למיניות בריאה, תחת מערך ההסברה. במסגרת עבודתה בוועד, מירב מפתחת תכנים וחומרי הדרכה בנושאי מיניות בריאה. כמו כן, מעבירה
ומפתחת הכשרות והדרכות לצוותים חינוכיים ולהורים בנושא חינוך למיניות בריאה ומעניקה הכשרה והדרכה באופן שוטף לצוות החינוך של הוועד.

דן בן דור - פיתוח משאבים

בוגר תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בתיירות ומלונאות באוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני במדעי החברה ולימודי אירופה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה. בשנת 2018 מונה לתפקיד אחראי על פיתוח המשאבים בעמותה. במסגרת תפקידו מרכז ומטפח קשר עם קרנות, תורמים פרטיים בארץ ובחו"ל ומשרדי ממשלה. עובד מול בעלי התפקידים בארגון ומלווה את הפרויקטים לשם גיוון  מקורות המשאבים. 

טל אברמן - רכזת תחום חסרי מעמד ומבקשי מקלט

בוגרת תואר ראשון בלימודי אפריקה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. טל הצטרפה לצוות הוועד בשנת 2017. במסגרת עבודתה, היא מובילה את פרויקט ההסברה המניעה, מערך הבדיקות בקהילת חסרי המעמד וכמו כן במתן סיוע ותמיכה לנשאים חסרי מעמד אזרחי. לפני הצטרפותה לצוות הוועד, עבדה כרכזת מועדונית טיפולית של ילדי רווחה מקהילת מבקשי מקלט. כחלק מתפקידה הייתה אחראית על תפעולן של המועדוניות, בניית מערכי הדרכה, ליווי הילדים וטיפול בצרכיהם.

דניאל גורדון - דובר 

בוגר תואר ראשון בפוליטיקה, תקשורת וסוציולוגיה. בעברו,  ניהל קמפיינים מוצלחים בתחום הפוליטיקה והתקשורת לגופים פרטיים. כיום, דניאל הוא דובר הוועד והוא אחראי על כל הזירות התקשורתיות, ניו מדיה ודיגיטל. 

מור ארם - עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות

בוגרת BSW מאוניברסיטת חיפה וMA  מהאוניברסיטה העברית.

טרם הצטרפותה לוועד עסקה שנים רבות בקידום שיח מיטיב עם אוכלוסיות במצבי סיכון, ואנשי מקצוע שעובדים עימם, בתחומים של מיניות, להט"ב, מתבגרים, נשים וטראומה. כיום, מור אמונה על המערך הפסיכו-סוציאלי בוועד. במסגרת התפקיד, מור מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ומשפחותיהם. בנוסף, מור מכשירה צוותים טיפוליים וחינוכיים בתחום ה-HIV ועוזרת בליווי ובמיצוי זכויות בתחום.


בן דורון - מנהל מרכז הבדיקות סניף תל אביב

בן מגיע מתחום הפקות הטלוויזיה והאינטרנט. את תפקידו בוועד התחיל בנובמבר 2016 כמנהל אדמיניסטרטיבי.
לאחר כשנתיים בתפקיד מונה לנהל את מערך מרכז הבדיקות האנונימיות של הוועד. במסגרת תפקידו בן אחראי על מתנדביי מרכז הבדיקות יועצים ובודקים, תפעול רציף של המרכז וניידות בדיקות כמו כן העלאת המודעותהחברתית לביצוע בדיקות באוכלוסייה הכללית,
מתן תשובות חיוביות ועוד.

רינת לסמנוביץ' - ס. מנהל מרכז הבדיקות

סטודנטית לרפואה שנה חמישית, באוניברסיטת תל אביב. את דרכה בוועד התחילה בהתנדבות ב2015 בתור מנחת סדנאות הסברה בבתי ספר במסגרות של נוער בסיכון. בשנה וחצי האחרונות מעבירה סדנאות ייעודיות למשתמשים ונגמלים מסמים במסגרות שונות ברחבי הארץ. ב-2018 הצטרפה לצוות הוועד בתור סגנית מנהל מרכז הבדיקות האנונימיות ואחראית על תפקודו השוטף. לצד זה, רינת אחראית על תפעול ניידות רחוב לאוכלוסיית דרי הרחוב, משתמשי סמים וקורבנות זנות. התפעול כולל איתור נשאי HIV ו HCV, חלוקת קונדומים וציוד הזרקה סטרילי יחד עם הנגשת שירותי חבישה בסיסיים ומזון. בנוסף, אחראית על ביצוע בדיקות HIV וHCV לאיתור נשאים בסניפי יזה"ר השונים והפנייתם לקבלת טיפול.



אסמאית מרהציון טספמרים - מגשרת קהילתית

בוגרת החוג לכלכלה ועסקים. אסמאית היא אזרחית אריתראית, דוברת טיגרינית, אמהרית, ערבית, אנגלית ועברית. בעברה לקחה חלק אקטיבי בפעילויות של הסברה ומניעה לHIV ומחלות מין  באריתריאה. בעקבות פעילות זו, נאלצה לבקש מקלט במדינת ישראל וכיום היא עובדת בוועד עם מבקשי מקלט כמגשרת קהילתית.

דובב בוירסקי - מנהל אדמנסטרטיבי

בוגר לימודי תעודה בתקשורת חזותית ועיצוב ואפיון UI/UX ומעצב גרפי במקצועו, הגיע
לוועד כמנהל אדמיניסטרטיבי בנובמבר 2018. במסגרת תפקידו, דובב אחראי על ניהול המשרד, תיאומים לוגיסטיים ועיצובים
גרפיים לאירועיי הוועד.

ענת שטיינברג - רכזת שלוחת בל"ה דואגת חיפה

בוגרת תואר שני במנהל ציבורי, בלוגרית, מאמנת ומנחת קבוצות
בתחום הקרירה ושפת גוף. ב- 2013 הצטרפה למערך סדנאות ההסברה של הועד, שימשה כמנחת סדנאות בנושא מיניות בריאה בבתי ספר ומסגרות של נוער בסיכון, הנחיית מעגל נשים חיוביות ומשמשת כמאמנת לאנשים החיים עם hiv. החל מ- 2017 התחילה לרכז את הפעילות של בלה חיפה, במסגרת התפקיד הפעלת מרכז בדיקות, חלוקת קונדומים והעלאת המודעות

סהר אביטל, אחראי חלוקת אמצעי מניעה בקהילה הגאה   

הקים ומנהל את מערך חלוקת הקונדומים לקהילה הגאה במסגרת "בלה דואגת". מנהל בקו הפתוח ופעיל במרכזי הבדיקות בפלורנטין ובגן מאיר