______

חינוך מיני לבני נוער

.

תמונת מצב: מערכת החינוך בישראל 2017

 

 

כיום, מערכת החינוך הממלכתית מקצה לתוכניות בנושא חינוך מיני, כ- 100 שעות לאורך 12 שנות לימוד- מהחינוך היסודי ועד לחינוך העל יסודי, במסגרת תכנית "כישורי חיים". מכיוון שתוכנית "כישורי חיים" אינה ספציפית לבתי-ספר תיכוניים, נוצר מצב שלימודי חינוך מיני בתיכון אינם חובה. כמו כן, אין פיקוח מסודר על קיומם בפועל של שיעורי החינוך המיני באף אחד מהגילאים ואין מישוב והערכה של התכנים המועברים.

בשל האי-נוחות של חלק מן המחנכים לעסוק בנושא, רבות הפעמים כי השיעור עובר לידיה של היועצת החינוכית, על אף הבקשה כי השיעור יעבור דרך מחנכי הכיתה. הבעיה העיקרית בנושא היא שהיועצים החינוכיים לא עוברים הכשרת חובה בנושא, ובמקום זאת מוצעים להם ימי עיון והשתלמויות בנושא לבחירתם.

 

כיום, כשלכל נער ונערה יש טלפון חכם וגישה בלתי פוסקת למקור הידע הגדול ביותר- האינטרנט, מקורות המידע העיקריים של מרבית בני הנוער בנושאי מין ומיניות אינם עוברים סינון ובקרה מגורמי הסמכות בחייהם ונשענים בעיקר על פורנוגרפיה, אפליקציות היכרות, פורומים ושאר מקורות מידע המציגים תמונת מציאות מעוותת היוצרת דימויים שגויים על עולם המין והמיניות.

אנחנו כמבוגרים משמעותיים עבור בני ובנות הנוער בישראל, צריכים לבדוק מה הם יודעים בנוגע למיניות בריאה ואיזה גורם סיפק להם את המידע.

גם אנחנו בוועד למלחמה באיידס יצאנו לבדוק את הנושא, ובסקר שנערך בחודש יולי מטעם הוועד למלחמה באיידס על ידי מכון הסקרים "רושינק",  שאלנו 500 בני ובנות נוער בגילאי 15-18 מספר שאלות על התנהגות מינית ועל חינוך מיני.

בסקר נשאלו המשתתפים האם ההורים שלהם ( אחד מהם או שניהם) דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

יותר ממחצית ( 57%)  מבני הנוער דיווחו, שהוריהם לא דיברו איתם כלל בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

בנוסף, מצאנו כי 82% מבני ובנות הנוער הודו כי צפו באופן יזום בפורנו עד שהגיעו לגיל 14.

משני נתונים אלו ניתן להסיק שרוב ההורים, שאמונים על הקניית ערכים וחינוך לילדיהם לא משוחחים איתם על הנושא, זאת בזמן שילדיהם צופים בפורנו באופן יזום ובעצם לומדים את ההרגלים המיניים שלהם ורוכשים עמדות סביב מיניות רק מצפייה בפורנו.

 

כמו כן, שאלנו את המשתתפים בסקר האם אחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם (המחנך/ת, היועץ/ת וכו') דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

66% מבני הנוער דיווחו, שאחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם דיבר איתם לפחות פעם אחת על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

אך למרות הנתון המעודד, כששאלנו את המשתתפים לגבי המקור אליו יפנו לקבל עזרה או ייעוץ בנושא מיניות, יחסי מין  או התנהגות מינית בכלל, התשובות העידו על מגמה בעייתית.

במקום הראשון דורג האינטרנט עם 38%, במקום השני דורגו החברים עם 21% ובמקום השלישי דורגו ההורים עם 18%. לצערנו, מערכת החינוך- המורים והיועצים דורגו במקום האחרון עם בין 1-2% בלבד שיפנו אליהם למתן עזרה.

ממצאים אלו משקפים לדעתנו את הפער בין החינוך המיני שקיים בשטח לבין הצורך הממשי של בני ובנות הנוער, ואת ההשלכות של היעדר שיח פתוח בנושא מין ומיניות, אשר נחשב במקרים רבים לטאבו בחברה.

 

הוועד למלחמה באיידס רואה את האחריות לחינוך המיני בישראל כאחריות משותפת הן של ההורים והן של הצוותים החינוכיים מטעם משרד החינוך. לעמותת הוועד למלחמה באיידס למעלה מ-20 שנות ניסיון בפעילויות בבתי ספר. אנו מאמינים כי בידי ארגונים העוסקים בנושאי מיניות, היכולת והידע לסייע לתת כלים לבני נוער, הורים ואנשי חינוך לקיום שיח פתוח ומאפשר בנושא  מין ומיניות.

ע"פ תפיסת עולמנו, יש לפתח תכנית לימודים מסודרת ומאורגנת החל מהגן ועד כיתה י"ב בנושא מיניות בריאה, לקיים הכשרות חובה לאנשי חינוך, ולוודא שיהיה פיקוח, מישוב והערכה של ביצוע התוכנית במערכת החינוך.