______

נשים וסקס: אפשר לדבר על הכל

לרגל יום האישה הבינלאומי, העובדת הסוציאלית שלנו, מור נהרי בטור דעה על נשים, סקס והפחד לדבר על הדברים שבאמת חשובים

הגיע הזמן לשים לזה סוף: על מה אנחנו לא מדברות כשאנחנו מדברות על סקס?

כיום, רובנו כבר יודעות לדקלם את כל המשפטים הנכונים- ברור לכולנו שנשים עושות סקס ואפילו (רחמנא לצלן) נהנות מסקס, שווירוסים לא מבדילים בין גברים לנשים ובין קבוצות אוכלוסייה שונות, שאנחנו כחברה צועדים צעדים גדולים לעבר שוויון מגדרי, אבל כנראה שבשורש העמדות שלנו כחברה, יש עוד עבודה. מסיבות אלה, הנתונים על הדבקה בHIV  בקרב נשים יכולים להפתיע: בשנת 2016 כשליש מההדבקות בHIV  התרחשו בקרב נשים.

כעובדת סוציאלית בוועד למלחמה באיידס, אני יכולה להעיד שהטיפול והליווי בקרב נשים  החיות עם HIV בעל מאפיינים מאוד ייחודיים. החשש (המוצדק) מהסטיגמה, ממה יחשבו עליי, לרוב הרבה יותר גדול ונוכח מרגע קבלת התשובה החיובית ולאורך הטיפול. החששות הנוגעים למציאת זוגיות והקמת משפחה תופסים נתח משמעותי וסוגיות של היריון ולידה עולות לא אחת על הפרק.

לא מעט מהעיסוק מתחיל ונגמר בעובדה שHIV הוא וירוס שמועבר במין. הדיבור על אמצעי מניעה בקרב נשים וגברים הוא מאוד שונה- בקרב גברים ידובר בעיקר על הצורך בשימוש בקונדום ועל האחריות של הגבר לשים קונדום בקיום יחסי מין. לעומת זאת בקרב נשים, עיקר המיקוד יהיה על שימוש בגלולות. הרי החשש הגדול ביותר שיכול להיות עבור אישה שעושה סקס הוא כניסה להריון לא רצוי, והגנה מפני מחלות מין נדחקת הצדה כאילו הייתה לא רלוונטית. אין כמעט דגש על המקום של אישה לדרוש שימוש בקונדום בסקס, אין התייחסות לקושי הטמון בכך, לחשש שמלווה בהתעקשות ברגע כה אינטימי על קונדום, על הטאבו החברתי שגורס שלא ממקומה של אישה להביא עמה קונדום לסקס, על המחירים החברתיים שמשלמות נשים שכן בוחרות להביא עמן קונדום ברגע כה רגיש.

כי בסופו של יום, לא מדובר פה רק בסקס. מדובר בעולם שלם ומורכב יותר. ההתניות החברתיות והחוקים שלמדנו כל חיינו מתנקזות לרגע הזה. פעמים רבות סקס יכול לטמון בתוכו עולם שלם של חוקים ועמדות- אם בתוך האקט, ואם ברמה החברתית מחוצה לו. ובתוך ההקשר הזה, ניתן להבין מדוע נשים משלמות פעמים רבות מחירים חברתיים גדולים בהרבה כשמדובר בהדבקה בHIV.

גם העיסוק הנרחב בהריון וילודה מחזיק בתוכו הרבה סטיגמה. קודם כל, הנחת היסוד שכל אישה שאנו פוגשים מעוניינת באימהות היא בעייתית ופעמים רבות צובעת חלקים נרחבים מהתהליך שתעבור אישה סביב קבלת תשובה חיובית לHIV. לעיתים נראה מצבים שהעיסוק הראשוני של החברה יהיה בנושאים מאוד אינטימיים כמו מציאת זוגיות והבאת ילדים לעולם, מבלי להתייחס לאישה עצמה- לחייה, לתחושותיה, לכאב עמו היא מתמודדת, לקושי שלה עצמה. אנחנו כבר נמצאים היום כחברה במקום שאנחנו יודעים להגיד שתפקידה של אישה אינו רק להקים משפחה ולהביא ילדים, אך נדמה שבאופן כמעט אוטומטי ההתייחסות החברתית עדיין הולכת לשם.

לאורך עבודתי בוועד למלחמה באיידס יצא לי לראות נשים רבות חיוביות לHIV-  נשים מדהימות, חזקות, כל אחת עולם ומלואו, המתמודדות עם קשיים רבים. למרות התפיסה הרווחת, ישבו מולי נשים מכלל המצבים הסוציו אקונומיים, בעלות מקצועות רבים ומגוונים שיכולות להיות כל אחת מהנשים שנמצאות סביבנו- חברותינו לספסל הלימודים, קולגות שלנו, שכנות שלנו. נשים שלא עשו שום דבר שיש מה לחוש בושה לגביו. נשים שפשוט הסטטיסטיקה נפלה לרעתן.  השנה הייתה הפעם הראשונה שאישה חיובית לHIV הסכימה להיחשף  עם סיפורה האישי ולהרצות על החוויה האישית שלה בפנים גלויות וללא מעטה האנונימיות. התיוג החברתי והשיוך שלו להתנהגות מינית מופקרת, חוסר אחריות או קלילות דעת לעיתים קשה מנשוא עד כדי כך שנשים רבות מעדיפות את המחיר הגבוה שגובה הסוד מחייהן, על פני המחיר שבחשיפה.

זה התפקיד הכל כך אקטואלי של יום האישה כיום בחיינו בשנת 2018- לציין ולחגוג את כל ההישגים שהגענו אליהם, לעיתים בדם ויזע, אך גם להצביע על המקומות שמוטל עלינו להשתפר בהם. לראות את כל המקומות שבהם אנחנו ואחיותינו עוד לא הצלחנו להשיג שוויון מלא, לסמן אותם ולהעלות אותם למודעות- גם למודעות שלנו וגם למודעות של החברה. זה ברור לכולנו, תהליכים למען שוויון זכויות לא נגמרו. עוד לא ניתן לנוח על זרי הדפנה. אבל המוכנות שלנו לשבת ולעסוק בסוגיות הנוגעות לנשים היא המפתח להתקדמות קדימה.

יום אישה שמח ופורה לכולנו.

הוועד למלחמה באיידס הואהארגון הלא ממשלתי היחיד ברמה הלאומית, הוותיק ובעל המשקל הרב ביותר העוסק  ב-HIV ומחלות מין נוספות, הן בהיבט של מניעה, מידע והסברה, והן בהיבט של ליווי ותמיכה. העמותה הוקמה בשנת 1985 על-ידי קבוצת פעילים חברתיים במטרה לקדם את בריאות כלל הציבור בכל הנוגע לנגיף ה-HIV, ועם השנים התרחבה פעילות העמותה גם לנושאים הקשורים בבריאות מינית באופן רחב יותר.

פעילות ההסברה של הוועד למלחמה באיידס כוללת סדנאות לבני נוער ומבוגרים, מרכזי בדיקות וייעוץ בת"א וחיפה,אתר אינטרנט המקיף מסוגו בישראל, פורומים ברשת, הפקת קמפיינים פרסומיים להעלאת המודעות וקו טלפוני פתוח למידע.

מערך סדנאות ההסברה של הוועד למלחמה באיידס פועל מזה  כ-25 שנים ומספק מידע חשוב על התנהגות מינית אחראית לכ-25,000 בני נוער, מבוגרים ואנשי מקצוע בכ-150 מסגרות מדי שנה, בהן מסגרות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות, לרבות: בתי ספר, מסגרות וער בסיכון,מכינות קדם צבאיות, צה"ל, שב"ס ועוד.

הפעילויות מועברות על ידי צוות מנחי סדנאות, ולו רקע בחינוך ו/או בעבודה עם בני ובנות נוער במסגרות שונות. צוות המנחים עובר הליך גיוסומיון קפדני, שלאחריו הכשרה מקיפה בתכנים הקשורים לבריאות מינית בהיבט הפיסי והרגשי. את צוות מנחי הסדנאות מלווים אנשי מקצוע מתחום ה-HIV ומחלות המין והייעוץ החינוכי.

ידע אמין ושיח פתוח על נושא המיניות הם הבסיס למיניות מיטבית. אך במציאות של ימינו, השיח סביב נושא המיניות אינו מספק. מסקרים שערכנו, עולה כי כמחצית מההורים בישראל אינם מתכוונים לדבר עם ילדיהם על יחסי מין,וזאת בעוד שמרבית בני הנוער מעידים כי את המידע שיש ברשותם בנושא מין ומיניות קיבלו ממקורות בלתי מוסמכים, כגון אתרי אינטרנט וחברים בני גילם. מקורות מידע אילו משפיעים לעיתים קרובות על הרגלים מיניים בלתי אחראיים (למשל, מין בלתי מוגן)ויוצרים תפיסות שגויות לגבי יחסי מין. לצד זאת, נתוני משרד הבריאות מהשנתיים האחרונות מעידים על עלייה משמעותית בכמות ההדבקות החדשות ב-HIV בקרב גברים ונשים שאינם משתייכים לקבוצות סיכון ובכל יום בממוצע במדינת ישראל מתגלה לפחות אדם אחד כחיובי ל-HIV (הנגיף אשר ללא טיפול גורם למחלת האיידס).

גם אנחנו בוועד למלחמה באיידס יצאנו לבדוק את הנושא, ובסקר שנערך בשנת 2017 מטעמנו על ידי מכון הסקרים "רושינק",  שאלנו 500 בני ובנות נוער בגילאי 15-18 מספר שאלות על התנהגות מינית ועל חינוך מיני.

בסקר נשאלו המשתתפים האם ההורים שלהם (אחד מהם או שניהם) דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מיןאו על התנהגות מינית בכלל.

יותר ממחצית (57%)  מבני הנוער דיווחו, שהוריהם לא דיברו איתם כלל בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

בנוסף, מצאנו כי 82%מבני ובנות הנוער הודו כי צפו באופן יזום בפורנו עד שהגיעו לגיל 14.

משני נתונים אלו ניתן להסיק שרוב ההורים, שאמונים על הקניית ערכים וחינוך לילדיהם לא משוחחים איתם על הנושא, זאת בזמן שילדיהם צופים בפורנו באופן יזום ועל ידי כך לומדים את ההרגלים המיניים שלהם ורוכשים עמדות סביב מיניות.

כמו כן, שאלנו את המשתתפים בסקר האם אחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם (המחנך/ת, היועץ/ת וכו') דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

66% מבני הנוער דיווחו, שאחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם דיבר איתםלפחות פעם אחת על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

אך למרות הנתון המעודד,כששאלנו את המשתתפים לגבי המקור אליו יפנו לקבל עזרה או ייעוץ בנושא מיניות, יחסי מין  או התנהגות מינית בכלל, התשובות העידו על מגמה בעייתית.

במקום הראשון דורג האינטרנט עם 38%, במקום השני דורגו החברים עם 21% ובמקוםהשלישי דורגו ההורים עם 18%. לצערנו, מערכת החינוך- המורים והיועצים דורגו במקום האחרון עם בין 1-2% בלבד שיפנו אליהם למתן עזרה.

ממצאים אלו משקפים לדעתנו את הפער בין החינוך המיני שקיים בשטח לבין הצורך הממשי של בני ובנות הנוער, ואת ההשלכות של היעדר שיח פתוח בנושא מין ומיניות, אשר נחשב במקרים רבים לטאבו בחברה.

בעידן שבו לכל נערו נערה יש טלפון חכם וגישה בלתי פוסקת למקור הידע הגדול ביותר - האינטרנט, מקורות המידע העיקריים של מרבית בני הנוער בנושאי מין ומיניות אינם עוברים סינון ובקרה מגורמי הסמכות בחייהם ונשענים בעיקר על פורנוגרפיה, אפליקציות היכרות, פורומים ושאר מקורות מידע המציגים תמונת מציאות מעוותת היוצרת דימויים שגויים על עולם המין והמיניות.

אנחנו, כמבוגרים משמעותיים עבור בני ובנות הנוער בישראל, צריכים לבדוק מה הם יודעים בנוגע למיניותבריאה ואיזה גורם סיפק להם את המידע.

הוועד למלחמה באיידס רואה את האחריות לחינוך המיני בישראל כאחריות משותפת הן של ההורים והן של הצוותים החינוכיים מטעם משרד החינוך. לעמותת הוועד למלחמה באיידס למעלה מ-25 שנות ניסיון בפעילויות בבתי ספר. אנו מאמינים כי בידנו היכולת והידע לסייע לתת כלים לבני נוער,הורים ואנשי חינוך לקיום שיח פתוח ומאפשר בנושא מין ומיניות. בימים אלה אנחנו עושים מאמצים להרחיב את פעילות הסדנאות במטרה להגיע לכמה שיותר צעירים וצעירות בישראל, ולדבר איתם בצורה מקצועית ופתוחה על יחסי מין ואחריות מינית,מתוך הבנה שההרגלים אותם בני הנוער מאמצים בתחילת הדרך, ינתבו את ההתנהגות וההרגלים המיניים שלהם בהמשך.

בפעילות ההסברה אנו מדברים על הנושא בגובה העיניים, במטרהלהעלות מודעות לחשיבות מין מוגן והגורמים המביאים להתנהגות סיכונית, למנוע הדבקותב- HIV ומחלות מין, למנוע הריונות בלתי מתוכננים ולהילחם בסטיגמה הקיימת על מחלות מין (המונעת מרבים להיבדק) ועל האנשים החיים עם HIVכיום בישראל. אנו משיבים על שאלותהתלמידים והתלמידות בנוגע למין, מיניות ומשיכה מינית, תוך שימת דגש על החשיבותשמין יתקיים בהסכמה מלאה ומתוך בשלות רגשית, על שוויוניות בין בנים לבין בנות בכלהחלטה שנוגעת למגע מיני, ותוך עידוד הנערים והנערות "לא לשמור בבטן"שאלות שמציקות להם בנוגע למין ולמיניות, אלא להתייעץ עם מורים, בני משפחה או עםגורמים מוסמכים רלוונטיים

פעילות הסברה לקהילת התלמידים

מירב אורן - אחראית מיניות בריאה

בוגרת תואר ראשון בייעוץ והתפתחות האדם ותקשורת מטעם אוניברסיטת חיפה ובעלת תואר שני
בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל אביב. מירב החלה לעבוד בוועד בשנת 2011 כמנחת סדנאות הסברה. בשנת 2017 מונתה לרכזת תחום חינוך
למיניות בריאה, תחת מערך ההסברה. במסגרת עבודתה בוועד, מירב מפתחת תכנים וחומרי הדרכה בנושאי מיניות בריאה. כמו כן, מעבירה
ומפתחת הכשרות והדרכות לצוותים חינוכיים ולהורים בנושא חינוך למיניות בריאה ומעניקה הכשרה והדרכה באופן שוטף לצוות החינוך של הוועד.

דן בן דור - פיתוח משאבים

בוגר תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בתיירות ומלונאות באוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני במדעי החברה ולימודי אירופה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה. בשנת 2018 מונה לתפקיד אחראי על פיתוח המשאבים בעמותה. במסגרת תפקידו מרכז ומטפח קשר עם קרנות, תורמים פרטיים בארץ ובחו"ל ומשרדי ממשלה. עובד מול בעלי התפקידים בארגון ומלווה את הפרויקטים לשם גיוון  מקורות המשאבים. 

טל אברמן - רכזת תחום חסרי מעמד ומבקשי מקלט

בוגרת תואר ראשון בלימודי אפריקה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. טל הצטרפה לצוות הוועד בשנת 2017. במסגרת עבודתה, היא מובילה את פרויקט ההסברה המניעה, מערך הבדיקות בקהילת חסרי המעמד וכמו כן במתן סיוע ותמיכה לנשאים חסרי מעמד אזרחי. לפני הצטרפותה לצוות הוועד, עבדה כרכזת מועדונית טיפולית של ילדי רווחה מקהילת מבקשי מקלט. כחלק מתפקידה הייתה אחראית על תפעולן של המועדוניות, בניית מערכי הדרכה, ליווי הילדים וטיפול בצרכיהם.

דניאל גורדון - דובר 

בוגר תואר ראשון בפוליטיקה, תקשורת וסוציולוגיה. בעברו,  ניהל קמפיינים מוצלחים בתחום הפוליטיקה והתקשורת לגופים פרטיים. כיום, דניאל הוא דובר הוועד והוא אחראי על כל הזירות התקשורתיות, ניו מדיה ודיגיטל. 

מור ארם - עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות

בוגרת BSW מאוניברסיטת חיפה וMA  מהאוניברסיטה העברית.

טרם הצטרפותה לוועד עסקה שנים רבות בקידום שיח מיטיב עם אוכלוסיות במצבי סיכון, ואנשי מקצוע שעובדים עימם, בתחומים של מיניות, להט"ב, מתבגרים, נשים וטראומה. כיום, מור אמונה על המערך הפסיכו-סוציאלי בוועד. במסגרת התפקיד, מור מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ומשפחותיהם. בנוסף, מור מכשירה צוותים טיפוליים וחינוכיים בתחום ה-HIV ועוזרת בליווי ובמיצוי זכויות בתחום.


בן דורון - מנהל מרכז הבדיקות סניף תל אביב

בן מגיע מתחום הפקות הטלוויזיה והאינטרנט. את תפקידו בוועד התחיל בנובמבר 2016 כמנהל אדמיניסטרטיבי.
לאחר כשנתיים בתפקיד מונה לנהל את מערך מרכז הבדיקות האנונימיות של הוועד. במסגרת תפקידו בן אחראי על מתנדביי מרכז הבדיקות יועצים ובודקים, תפעול רציף של המרכז וניידות בדיקות כמו כן העלאת המודעותהחברתית לביצוע בדיקות באוכלוסייה הכללית,
מתן תשובות חיוביות ועוד.

רינת לסמנוביץ' - ס. מנהל מרכז הבדיקות

סטודנטית לרפואה שנה חמישית, באוניברסיטת תל אביב. את דרכה בוועד התחילה בהתנדבות ב2015 בתור מנחת סדנאות הסברה בבתי ספר במסגרות של נוער בסיכון. בשנה וחצי האחרונות מעבירה סדנאות ייעודיות למשתמשים ונגמלים מסמים במסגרות שונות ברחבי הארץ. ב-2018 הצטרפה לצוות הוועד בתור סגנית מנהל מרכז הבדיקות האנונימיות ואחראית על תפקודו השוטף. לצד זה, רינת אחראית על תפעול ניידות רחוב לאוכלוסיית דרי הרחוב, משתמשי סמים וקורבנות זנות. התפעול כולל איתור נשאי HIV ו HCV, חלוקת קונדומים וציוד הזרקה סטרילי יחד עם הנגשת שירותי חבישה בסיסיים ומזון. בנוסף, אחראית על ביצוע בדיקות HIV וHCV לאיתור נשאים בסניפי יזה"ר השונים והפנייתם לקבלת טיפול.



אסמאית מרהציון טספמרים - מגשרת קהילתית

בוגרת החוג לכלכלה ועסקים. אסמאית היא אזרחית אריתראית, דוברת טיגרינית, אמהרית, ערבית, אנגלית ועברית. בעברה לקחה חלק אקטיבי בפעילויות של הסברה ומניעה לHIV ומחלות מין  באריתריאה. בעקבות פעילות זו, נאלצה לבקש מקלט במדינת ישראל וכיום היא עובדת בוועד עם מבקשי מקלט כמגשרת קהילתית.

דובב בוירסקי - מנהל אדמנסטרטיבי

בוגר לימודי תעודה בתקשורת חזותית ועיצוב ואפיון UI/UX ומעצב גרפי במקצועו, הגיע
לוועד כמנהל אדמיניסטרטיבי בנובמבר 2018. במסגרת תפקידו, דובב אחראי על ניהול המשרד, תיאומים לוגיסטיים ועיצובים
גרפיים לאירועיי הוועד.

ענת שטיינברג - רכזת שלוחת בל"ה דואגת חיפה

בוגרת תואר שני במנהל ציבורי, בלוגרית, מאמנת ומנחת קבוצות
בתחום הקרירה ושפת גוף. ב- 2013 הצטרפה למערך סדנאות ההסברה של הועד, שימשה כמנחת סדנאות בנושא מיניות בריאה בבתי ספר ומסגרות של נוער בסיכון, הנחיית מעגל נשים חיוביות ומשמשת כמאמנת לאנשים החיים עם hiv. החל מ- 2017 התחילה לרכז את הפעילות של בלה חיפה, במסגרת התפקיד הפעלת מרכז בדיקות, חלוקת קונדומים והעלאת המודעות

סהר אביטל, אחראי חלוקת אמצעי מניעה בקהילה הגאה   

הקים ומנהל את מערך חלוקת הקונדומים לקהילה הגאה במסגרת "בלה דואגת". מנהל בקו הפתוח ופעיל במרכזי הבדיקות בפלורנטין ובגן מאיר