______

מכורים ומשתמשים בסמים בהזרקה

קבוצה זו משתייכת פעמים רבות למספר קבוצות שוליים בחברה וניתן לראות במקרים רבים שילוב של מספר מצבי קושי ומשבר בקרב אוכלוסייה זו.

תערוכת אמנות ישראלית 2018- הקטלוג המלא

בכל שנה כ8%-15% מכלל הנדבקים בHIV נדבקים משימוש בציוד הזרקת סמים משותף, דבר אשר הופך את משתמשי הסמים בהזרקה לקבוצת הסיכון השלישית בגודלה ובעלת סיכון מובהק להדבקה בHIV. 

בין ההתמודדויות של קבוצת סיכון זו ניתן לראות פעמים רבות מאפיינים של דרות רחוב (שיכולה להתאפיין בקשיים ביצירת קשרים בינאישיים, תחושה של תלישות וניכור, קושי בתכנון והצבת מטרות עתידיות, אגרנות...), תחלואה נפשית כתוצאה משימוש בסמים כימיקליים על בסיס קבוע (שיכולה להתאפיין ביאוש קיומי, אבל כרוני, אובדנות, התקפים פסיכוטיים...), תחלואה פיסית (שיכולה להתאפיין בהזדקנות מואצת, פגיעות נוירולוגיות וקוגנטיביות, מע' חיסונית מוחלשת...) וכמובן מאפייני ההתמכרות עצמה (שיכולים להתאפיין בהפרעות אישיות, פשיעה ועבריינות, שינוי בדפוסי חשיבה...).כלל המאפיינים הללו מעלים את הסיכוי של אוכלוסיה זו להדבק בHIV מחד, ומקשים עליה להתמודד עם הוירוס אם וכאשר נדבקים בו מאידך.

התמכרות היא מצב של תלות פסיכולוגית וגופנית בחומר או בפעילות כלשהם. התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד (לדוגמה שינה או יחסים חברתיים). לאורך זמן אין לאדם באמת שליטה בשימוש וההתמכרות מנהלת את הפרט. התמכרות היא בעיה שמקיפה תחומים רבים, היא עלולה לפגוע בתפקודו הנורמטיבי של האדם בתחומים רבים כגון יחסים בינאשיים, תחומים כלכליים וכו'. התמכרות היא מחלה שאינה ניתנה לריפוי, אבל ניתנת לטיפול וניתן להשיג בה החלמה. התמכרות נועדה להקל על כאב אך גם גורמת לסבל וכאב שממנו המכור מנסה להשתחרר.

עלפי ארגון הבריאות העולמי ניתן לאבחן התמכרות כאשר מתקיימים שלושה מששת הקריטריונים הבאים:

 1. תשוקה עזה או דחף כפייתי לשימוש בחומר או ביצוע הפעילות אליה האדם מכור.

 2. קושי בשליטה על כמות ומשך זמן השימוש בחומר.

  3. הופעת 'תסמיני גמילה' (תגובות גופניות).

 4. סבילות.

 5. השימוש בחומר או הפעילות הממכרת בא על חשבון היבטי חיים משמעותיים.

 6. השימוש בחומר או העיסוק בפעילות הממכרת ממשיכים למרות המודעות לנזק שהם גורמים.

עולם ההתמכרויות הינו עולם גדול ומגוון מאוד, והתמכרות יכולה להתקיים בין אם כתלות בחומר או בהתנהגות מסויימת. לכן גם הטיפול מחולק לגמילה פיסית (מצב בו הגוף מתנקה מהחומר אליו הוא מכור), גמילה אמבולטורית (לימוד האדם דפוסי חיים חדשים ללא ההתנהגות אילה התמכר) או ייצוב על תחליפי סם (מתאדון, סובקסון, סובוטקס- חומרים אשר מטרתם להוריד את תחושת ה"קריז" הנגרמת כתוצאה מגמילה מסם ומאפשר תפקוד יציב. הנטילה היא יומית וכארש מפסיקים ליטול את התחילף, הקריז חוזר). תכנית הטיפול מותאמת לפני סוג ההתמכרות ולפי הצרכים, הרצונות והמאפיינים של המטופל. אוכלוסיית המכורים הינה בסיכון מוגבר להדבקה הן בגלל פרקטיקת צריכת הסמים הנהוגה בה (הדבקה בציוד הזרקה משותף) והן בגלל ההרגלים המיניים בקרבה שפעמים רבות מושפעים משימוש בסם ואינם מיטיבים.

שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בכלל, וסמים בפרט, מקושר באופן ברור לקיום יחסי מין ללא קונדום. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות: ירידה בשיקול הדעת תחת השפעה של חומרים פסיכואקטיביים, ירידה ברמות התחושה או ביכולת להגיע לזקפה דבר שיגרום לוותר על הקונדום, הערכת סיכונים שגויה ולא רציונלית, חוסר יכולת כלכלית לרכישת קונדום (שלא נמצא בראש סדר העדיפויות הכלכלי) או נגישות לקונדום או לבתי מרקחת. חשוב לציין, כי במקרה של חשיפה לנגיף, סיכויי ההדבקה של אוכלוסיית המשתמשים הם גבוהים יותר, עקב מערכת חיסונית נמוכה או זיהומים אחרים, המעלים את הסיכוי להדבק ב-HIV.

בנוסף, בהתייחסות לצריכת סמים בהזרקה, פרקטיקת צריכת הסמים עצמה מהווה סיכון להדבקה בHIV. בגלל מבנה של מזרקים בעלי מחטים חלולות (מזרקים אשר מזריקים חומרים לתוך הגוף), בעת הוצאתו מהוריד נותר ואקום שמתמלא בכמות קטנה אך משמעותית של דם מתוך הוריד ממנו הוא מוצא. בעת שימוש משותף במחטים, דם זה מוזרק ללא מעורבות של אויר בתהליך (ולכן אין התחמצנות של הנגיף), ישירות לגופו של המשתמש הנוסף. בגלל הריכוז הגבוה יחסית של הנגיף בדם, כמות הדם הזאת, כאשר מוזרקת ישירות לתוך מחזור דם אחר, מספיקה על מנת לסכן בהדבקה בנגיף ה-HIV. ככל שיותר אנשים משתמשים באותו המזרק גדל הסיכון להעברת הנגיף. כמו כן, כאשר דם הנושא את הנגיף מהול בנוזל אחר, משך הזמן הלוקח לנגיף להתחמצן מתארך באופן משמעותי. מסיבה זו, כאשר חולקים בכלל ציוד ההזרקה או במצבורי סם נוזלי/ סם מהול בנוזל (כף, כפית, פקק וכו'), קיים חשש להדבקה, שכן הנגיף עשוי להימצא במצבור זה.

בשנים האחרונות, ניתן לראות התייצבות במספר מקרי ההדבקה בקרב אוכלוסיית המשתמשים בסמים בהזרקה, אשר הגיעה לאחר שנים בהם צפינו בעלייה חדה ביותר במספר ההדבקות ב-HIV  בקרב אוכלוסייה זו. ע"פ נתוני משרד הבריאות, בשנת 2011 8% מכלל המתגלים החדשים נדבקו משימוש בסמים בהזרקה, בשנת 2012 הייתה עליה ל-13% ובשנת 2013 עלייה ל-15%. בשנים אלו נכנסו לשוק בצורה מוגברת נוכחות של סמים סינתטיים חדשים כגון "נייס גאי" ו"חגיגת" לצד שימוש מוגבר בריטלין. סמים אלו השפיעו משמעותית על דפוסי צריכת הסמים באותה התקופה. אלו סמים אשר מסיסים במים ואין צורך לחמם אותם בכדי להמיסם (ובכך הם גם לא עוברים תהליך מינימלי של סטריליזציה). בנוסף, השפעתה סמים מסוג זה קצרה משמעותית מסמים ותיקים יותר (כמו הרואין לדוגמא), דבר אשר גורר צורך בהזרקת החומר מספר רב מאוד של פעמים לאורך היום (פי 3-4). מן הסתם, ככל שמספר ההזרקות רב יותר, נזקי ההזרקה הולכים ומתרבים והסיכוי לדבקה במחלות זיהומיות בכלל ובHIV בפרט, הולך ועולה.

לצד כל אלה, מאז ההתפרצות הגדולה בשנים אלו, אנחנו עדים לירידה והתייצבות במספר הנדבקים החדשים בקבוצת סיכון זו מידי שנה. בשנת 2015 ניתן היה לראות שיעור של 8% מכלל הנדבקים הארצי בHIV שהשתייכו לקבוצת הסיכון הנ"ל. יש להניח כי עקב המאמצים הרבים הנעשים בתחום, אנו רואים שימוש זהיר ובטוח יותר בציוד הזרקה בעת הזרקת סמים ומודעות גדולה יותר ונגישות גדולה יותר לשימוש בקונדום.

חשוב לציין כי בעוד HIV/איידס הפכה למחלה כרונית עבור רוב נשאי העולם המערבי בזכות הטיפול התרופתי, היא עדיין סופנית במקרים רבים עבור מכורים פעילים ,אשר אינם מודעים למחלתם או אינם מסוגלים להתמודד עימה ולטפל בה בגלל אורח חייהם.

פרויקט יזה"ר

פרויקט יזה"ר לצמצום נזקי הזרקה היא תכנית המיועדות להפחית את התפשטות מחלת האיידס, הצהבת ומחלות מדבקות אחרות המועברות בדם, בקרב משתמשים בסמים בהזרקה, משפחותיהם והקהילה הרחבה.

תכניות החלפת מזרקים החלו בפעולתן בתחילת שנות ה-80 של המאה העשרים לנוכח התפשטות מחלת האיידס בקרב המכורים לסמים הנוקטים בפרקטיקות של הזרקה.  כיום קיימות מאות מסגרות כאלו ברחבי העולם (סין, איראן, דרום אמריקה וכמובן באיזורים באירופה, ארה"ב ועוד). בישראל הוקמה תכנית יזהר בשנת 2007 ביוזמת משרד הבריאות (המחלקה להתמכרויות והיחידה לשחפת ואיידס), הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול והוועד למלחמה באיידס. נציגי שלושת הגופים הללו חברים בוועדת היגוי של התכנית. בארץ מוכרים כ-20,000 מכורים לסמים המוגדרים קשים. מעריכים כי קיימים לפחות 5000 המזריקים סמים.

ההנחה העומדת מאחורי תכניות אלו בכלל ומאחורי תכנית "יזהר" בפרט היא ההבנה שאין חברה הנקיה מסמים. הגישה של מזעור הנזקים מחפשת פתרונות פרגמטיים וריאליים לבעיה זו תוך כדי התמקדות ב'כאן ועכשיו' וטיפול נקודתי בבעיות ובנזקים, כל זאת באופן לא שיפוטי תוך חתירה לשיקום כבוד האדם. התפיסה היא שאין פתרון אולטימטיבי ומומלץ לייצר מגוון של התערבויות המבוססות על מקצועיות, חמלה, בריאות וכבוד האדם. הצלחת החברה ככלל צריכה להימדד בשיעורים של מוות, מחלות, רווחה, פשע וסבל ולאו דווקא בשיעורים של שימוש או אי שימוש בסמים. התכנית קמה מתוך הבנה שהתמכרות היא מחלה שפוגעת במכור, בסביבתו הקרובה והרחוקה פיזית ונפשית. עשוי לעבור זמן ממושך עד שמכורים לסמים יחלימו (אם בכלל) ועל כן יש לתת מענה גם במהלך ההתמכרות.

אוכלוסיית היעד של התכנית היא מכורים בוגרים המזריקים סמים. מרביתם של המכורים הינם דרי רחוב, אך ישנם גם מכורים אשר חיים בינינו שיודעים כיצד לפעול להשגת הסמים תוך שהם מסתירים את בעייתם מהסביבה. מרבית המטופלים מזריקים הרואין, חלקם מזריקים תערובת של קוקאין והרואין וקיימים אלה אשר מזריקים "חגיגת" , אמפטמינים ועוד. עבודת הרחוב מסייעת באיתור והעמקת הקשר עם אוכלוסיות קצה (בתוך אוכלוסיית המכורים), דהיינו - אלה הנמצאות בזנות ואותם מכורים לסמים אשר בנוסף חולים בתחלואה נפשית- 'תחלואה כפולה'.

מטרות התכנית:

·         מניעה והפחתת הידבקות במחלות זיהומיות עזרה ראשונה נפשית ובריאותית.

·         סילוק ציוד הזרקה משומש מהרחובות ובכך סיוע בהפחתה של סכנת ההידבקות. כיוון שהתכנית עובדת במתכונות של החלפת מזרקים- ציוד הזרקה משומש רב יוצא ממחזור השימוש והרחובות פחות מוצפים בציוד הזרקה משומש אשר עלול לגרום נזק.

·         משיכה של מכורים מנוכרים לחברה, בניית קשרי אמון עימם ומתן סיוע ע"י יעוץ, מיצוי זכויות, הפנייה למסגרות טיפול או גמילה ועוד.

 

התכנית פועלת במתכונת של 3 שעות קבלה, כפעמיים בשבוע ומתקיימת בפריסה ארצית (ת"א, אשדוד, חיפה, ירושלים, ב"ש וסיורי רחוב בערים נוספות כגון חולון, אשקלון, בת- ים, הקריות ועוד). כל מטופל המגיע לראשונה לאחת מתחנות יזה"ר יקיים שיחה ראשונית ובה יקבל הסברים על ההיבטים הרפואיים והחברתיים של התכנית.

במסגרת התכנית בכל יום חלוקה נמסרים לכל מטופל מזרקים, נאספים מזרקים משומשים ומחולקים קונדומים לכל דורש, נמסרים פרטי ציוד חיוניים כמו ספונג'טות (כריות אלכוהול לחיטוי), פילטרים (לסינון הסם מחומרים שאינם מסיסים), פקקים (לשמירת מצבור הסם) ועוד.  נבנה קשר בלתי פורמאלי ומועבר מידע למיצוי זכויות ומסגרות טיפול. כמו כן ניתנים שירותים נוספים: אוכל, בגדים להחלפה. הצוות המקצועי יוצר קשר עם המכורים ומעודד אותם לגמילה ולפיתוח אורח חיים נורמטיבי נקי מסמים. כמו כן ניתן יעוץ, אבחון וטיפול רפואי, אבחון נפשי, יעוץ משפטי, היגיינה ובריאות (מקלחת, ביגוד, מזון). בזמני הפעילות של החלפת המזרקים נמצא גם מדריך איתור, כך שאלו המעוניינים בתהליך גמילה יוכלו לקבל מענה מיידי ולעבור באופן ישיר "מדלת לדלת" ולהתחיל בתהליך תוך שמירה על רצף טיפולי.

פעילות המערך קשורה יד ביד בפעילותו של פרוייקט יזה"ר. הוועד היה שותף בהקמת התכנית לפני כעשור וגם כיום ממשקי הפעולה של שני הוועד והתכנית רציפים והדוקים. הוועד מקיים עם התכנית קשרי עבודה רציפים, משתתף סיורי רחוב לאיתור דרי רחוב ונשים בזנות, מקיים ימי בדיקות HIV בתכנית, עוזר במיצוי זכויות רפואיות למכורים המשתלבים בתכנית ועוד.